מאמרים | מעבר מנדלבאום

מעבר מנדלבאום

מעבר מנדלבאום היה מעבר הגבול היחיד בירושלים בשנים-67-48 בין מדינת ישראל לממלכת ירדן
ושמו הפך לסמלה של העיר החצויה. המעבר הוקם בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג' ,
רחוב ששמש כדרך המרכזית לכוון הר הצופים ורמאללה. את הרחוב חצה וחסם הקו העירוני שהיה
הגבול בין ישראל לירדן ובנקודת החציה נקבע המעבר. הצד הישראלי של רחוב סנט ג'ורג' נקרא שבטי ישראל.
רקע:
1 בשנת 1927 רכש שמחה מנדלבאום
, שטח אדמה גדול מידי הוואקף בקצה היישוב היהודי בי-ם, סמוך לשכונות מאה
שערים ובית ישראל . המיקום של המגרש קסם לו בגלל קרבתו להר הצופים עליו נחנכה האוניברסיטה העברית
2 שנתיים קודם
. בשטח הוא הקים בית גדול שהכיל 20 דירות , מגורים לבני משפחתו והשכרה לסטודנטים. חלומו
להרחיב את ההתיישבות היהודית באזור זה נגוז, כאשר בעקבות מאורעות תרפ"ט סרב הוואקף להמשיך ולמכור
אדמות ליהודים, וכך נשאר הבניין מבודד בקצה היישוב היהודי. ר' שמחה מנדלבאום נפטר באייר תר"צ אך משפחתו
המשיכה להתגורר בבית עד מלחמת העצמאות.
במקום קבעו את משכנם גם חברי הגנה שראו בבית עמדה קדמית אסטרטגית בתקופת המאורעות.
במהלך מלחמת העצמאות התחוללו במקום קרבות קשים ,הקרבות המכריעים ביותר על גורלה של העיר, טור של
שריון וחי"ר ירדני ניסה לפרוץ למרכז העיר ב-20 במאי ,אך נבלם באותה נקודה ע"י כוח גדנעים שהתבצר בבתי
מנדלבאום וכוחות נוספים שהיו באזור , עצירת הטור הירדני הצילה את ירושלים המערבית. הוכח כי ניתן לעמוד נגד
התותח והשריון ולהביס אותם, הניצחון עודד את ירושלים היהודית והחזיר ללוחמים את הביטחון העצמי. הבניין
עצמו פוצץ ע"י הירדנים בתקופת ההפוגה הראשונה.
המעבר:
ב48.11.20 שורטט הקו העירוני במסגרת הסכם "הפסקת האש הכנה"
3
ההסכם נחתם בין משה דיין מפקד הכוחות
הישראליים בירושלים לבין עבדאללה א-תל מפקד הכוחות הירדנים בעיר. באותה פגישה נקבעה נקודת המעבר בין
העיר העברית לאזור הירדני ,המעבר נקבע באזור בתי מנדלבאום ומכאן שמו "מעבר מנדלבאום" המעבר נקבע דווקא
במקום זה בגלל קרבתו להר הצופים שהיה בעל מעמד מיוחד וחשיבות אסטרטגית.
4 בהר הצופים שכנו האוניברסיטה העברית
5 ובית החולים הדסה
. אוטובוס המקשר מספר 9 היה הקו שקשר בין
השכונות היהודיות להר. עם פרוץ מאורעות הדמים בדצמבר 1947 לאחר החלטת החלוקה של כ'ט בנובמבר, גברה
ההתנכלות לאוטובוסים היהודים העולים להר הצופים, שכן הדרך עברה בשכונת שייח ג'ראח הערבית. ההר הפך
למובלעת שהתנועה אליו התנהלה בשיירות בלבד. הבריטים הבטיחו כי יאבטחו את הדרך ויגנו על התחבורה
היהודית להר במשך שעות היום. ב-13 באפריל ד' ניסן, הותקפה שיירה של עובדי בית החולים והאוניברסיטה.
6 ההתקפה נמשכה למעלה משש שעות כאשר הבריטים עומדים מנגד ומונעים מכוחות ההגנה לבא לעזרת המותקפים.
78 מאנשי השיירה נהרגו. שיירה זו המכונה "שיירת הדסה" הייתה אסון השיירות הכבד ביותר, ואירוע טראומתי
עבור היישוב היהודי.
ב25 באפריל במסגרת מבצע יבוסי, כבש הפלמ"ח את שכונת שייח ג'ראח אך נאלץ לסגת בלחץ בריטי. הבריטים
הסבירו כי השכונה יושבת על ציר מעבר חיוני לקראת פינוי הצבא הבריטי. כאשר הבריטים עזבו את האזור , השתלט
הלגיון הירדני על שכונת שייח ג'ראח והר הצופים הפך למובלעת. לאחר ההתקפה על שיירת הדסה בתחילת חדש מאי
הוחלט לפנות את בית החולים והאוניברסיטה. במקום נשארו מספר קטן של רופאים, מתמחים ואנשי אוניברסיטה.

1 .חסיד קרלין שהתגורר בעיר העתיקה איש ציבור ועסקן ממייסדי וועד העזרה ליהודי ירושלים במלחמת העולם הראשונה, ממייסדי שכונת
 בית וגן, חבר וועד העיר של יהודי ירושלים.
2 .אחד באפריל 1925 ,ז' ניסן תרפ"ה,
3 .הגדרתה של הפסקת האש ככנה נעשתה על סמך הצעתו של משה דיין, שביקש להדגיש את רצונם הכן של הצדדים לחדול ממעשי האיבה.
4 .פתחה את שעריה ב-1925 ,
5 .בית חולים הדסה נפתח ב-1938 ,היו בו 300 מיטות, בית ספר לאחיות ומכוני מחקר.
6 . יש הטוענים שהבריטים פעלו כך כתגובה לפרשת דיר יאסין.
ב7 ביולי 1948 – הושג הסכם על פרוז הר הצופים בתווך האו"ם. הסכם שאושר מחדש בהסכמי שביתת
הנשק עם ירדן ב-3 באפריל 1949 .ההסכם קבע שהר הצופים יהיה אזור מפורז ולכן נאסר על כוחות
צבא לשהות במקום אבל התיר נוכחות משטרה במספרים שנקבעו מראש. 86 שוטרים החמושים בנשק
7 קל בלבד, ועוד 35 אזרחים כמספר האנשים שהיו על ההר ביום חתימת ההסכם
. בהסכם נקבע כי מידי
שבועיים תעלה להר שיירה לאספקה להחלפת אנשי ההר. השיירה כללה 2 משוריינים ומשאית
להספקה. הירדנים עמדו על כך שהמשוריינים יהיו משוריינים קבועים מתש"ח ולא יוחלפו.
פעם בשבועיים יצאה השיירה ממעבר מנדלבאום לכוון הר הצופים. ליד המעבר השיירה עברה בדיקה דקדקנית של
הירדנים וחיפוש קפדני בחפצי העולים להר ,אך למרות זאת הצליחה ישראל להבריח להר נשק כבד יותר מהמותר
בהסכם .בגג המשוריין הקטן הצליחו להבריח נשק ,תחמושת, מטעני חבלה ,מוקשים ,מרגמות ואפילו 3 ג'יפים עם
8 תולרי"ם.
ישראל ראתה בהר הצופים מוצב בעל חשיבות מודיעינית ואסטרטגית, ולכן החליטה בשנת 1955 להקים יחידה
מיוחדת שנקראה "מצוף 247 ." תפקיד היחידה היה לשמור על הר הצופים כשטח ישראלי. לצורך כך הם הבריחו להר
נשק ואמצעי הגנה בדרכים מתוחכמות ועסקו בביצורו. הייתה זו יחידה סודית שמטרתה להגן על הר הצופים בשעת
הצורך בעזרת הנשק שהוברח והביצורים שהוכנו. מפקד היחידה נקרא "מלך ההר" וחייליו נקראו נערי המלך. חיילי
היחידה עלו להר מחופשים לסטודנטים. גם שאר השוטרים שהיו על ההר היו בעצם חיילים מחופשים לשוטרים.
יום עליית השיירה היה יום מתוח בכל העיר ירושלים. השיירה יצאה ממחנה שנלר עד מעבר מנדלבאום. במעבר
נערכה בדיקה ע"י אנשי האו"ם והירדנים, ולמרות שהשיירה יצאה ממעבר מנדלבאום בחסות האו"ם, לקראת מעבר
השיירה הופעלה כוננות גבוהה בכל הגזרה. מפקד חטיבת ירושלים ואלוף הפיקוד עקבו אחר מסלול השיירה מעמדה
קרובה, נכונים להפעיל כוחות כדי לחלץ את השיירה אם תותקף. בדפנות המשוריינים הוסתרו נשק ותחמושת
מוכנים לפעולה לצורכי הגנה עצמית. הטראומה של שיירת הדסה עדיין השפיע על ההחלטות והפעולות.
למעבר מנדלבאום היו גם תפקידים אזרחיים. הוא שמש למעבר דיפלומטים, אנשי או"ם תיירים ואנשי דת נוצרים.
ערבים ישראלים בני הדת הנוצרית עברו דרכו למקומות הקדושים לנצרות בצד המזרחי של העיר. מדינת ישראל
הרוויחה שקט פוליטי מול העדות הנוצריות בארץ במדיניות הפנים והוכחה שישראל נותנת חופש פולחן ודת לכל
תושביה במדיניות החוץ. המעבר גם שימש למפגשי משפחות משני צדי הגבול.
באולם הנוסעים של הצד הישראלי במעבר, היו לשכה של משרד התיירות ,סניף בנק וסוכנות להסעת תיירים. בחוץ
היו סניף דואר ,תחנת מוניות ומסוף של אגד, כמו כן היו סמוך למקום עמדה של צה"ל –עמדת בית תורג'מן ומטה של
האו"ם. את המעבר ניהלו שוטרים משני הצדדים ,שוטרים ישראלים ושוטרים ירדנים. המעבר היה פתוח 7 ימים
בשבוע משעה שמונה בבקר עד השעה שמונה בערב, למעט ראש השנה ויום כפור. מכיוון שהמעבר היה ליד השכונות
9 החרדיות מאה שערים ובית ישראל פעילותו בשבת גרמה לתסיסה ולמאבק.
המאבק על השבת אף הביא למשבר
ממשלתי-אך המעבר נשאר פתוח.
למרות שלאורך הקו העירוני היו תקופות מתוחות ותקריות אש, אזור מעבר מנדלבאום נשאר שקט.
בדצמבר 1966 נכתב בעיתון מעריב: "פתח קטן בחומה אטומה של איבה, נקודת המעבר הרשמית בין ישראל לירדן,
השוקקת תנועת משקיפים, דיפלומטים, תיירים וצליינים גם בימים של מתיחות. בהליכותיו ובאווירתו דומה
המעבר, למעין מוקד של שלום בין ישראל לירדן. מעשה חבלה ורצח או תגמול צבאי כי יזעזעו את קו הגבול הארוך,
אין הדבר ניכר במעבר מנדלבאום."
בעקבות מלחמת ששת הימים אוחדה העיר ושוב לא היה צריך את המעבר. כיום עובר במקום כביש מס' 1 ,והתוואי
של הרכבת הקלה.

7 .הירדנים דרשו להקפיא את המצב כפי שהיה ביום חתימת ההסכם.
8 .תותחים ללא רתע.
9 .את הפגנות השבת הוביל ר' עמרם בלוי מראשי העדה החרדית.
ביבליוגרפיה
עוזי נרקיס ,אחת ירושלים, תל אביב, עם עובד 1975
יצחק לוי )לויצה( , תשעה קבין ,מערכות ,1986
אמנון רמון, ירושלים החצויה ,ירושלים , יד יצחק בן צבי , תשמ"ז
הרצאה של ד"ר קובי כהן הטב ,כנס "המשטרה כבודה" ,גבול כגשר-מעבר מנדלבאום בירושלים החצויה 2017.3
וויקיפדיה

רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש בירושלים?
אל תסתבכו! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת הצעות מחיר בדוא"ל
1232
אירועים
80
סיורים
25
שנות נסיון
21
אנשי צוות
5000
לקוחות
תודה על פניתכם
ההודעה התקבלה במערכת,
אחזור אליכם בקרוב.
המקומות הכי יפים
אנו מזמינים אתכם לסיור שיחמם לכם את הלב וישאיר לכם טעם מיוחד שלא עובר לעולם בירושלים המדהימה
מדריכים מקצועיים
אנחנו חיים ונושמים את ירושלים, ועושים זאת במקצועיות, יצירתיות ועם הרבה אהבה.
25 שנות נסיון
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
מרכז מבקרים
ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים מציעים לכם טיולים וסיורים בירושלים וסביבותיה.
חוויה בלתי נשכחת
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
השותפים שלנו