מאמרים | ראש לחובבי ציון: הרב מוהליבר

דמותו של הרב מוהליבר

"הלא כן אחי הננו כולנו היום אש גדולה יצאה בקרבנו, שלהבת נוראה, וכולנו עומדים
בסכנה. שונאינו רבו ופרצו ומספרם לכדי מיליונים הגיע. ואלמלא מוראה של מלכות כבר
חיים בלעונו. ועתה, כאשר נמצאו לנו אחים בעת צרה כזאת המושיטים לנו ידם לעזרה,
לעשות כל מה שביכולתם להציל את עמנו ולחלצהו מן המיצר, האם יהין לב אחד מאתנו
לדחותם? יתבוננו כולם היטב וברית אחים לא תופר".
הדברים האלה, אשר כתב אחד מגדולי ישראל לפני מאה ועשר שנים, הוקראו באזני משתתפי
הקונגרס הציוני הראשון, שהתכנס בבאזל בשנת תרנ"ז )1897 .)את כינוס הקונגרס הציוני ליוו
מחלוקות רבות בקרב היהודים היראים ברחבי אירופה. מלבד המחלוקת על עצם ההתעוררות
הלאומית בידי בשר ודם, התנגדו רבים וגדולים לשיתוף הפעולה עם ראשי התנועה הציונית,
שכידוע לא הלכו בדרך התורה והמצוות. כנגד דעות אלה עמד בעוז אחד ומיוחד מגדולי הרבנים
באירופה באותם הימים- כותב המכתב הנ"ל- הגאון ר' שמואל מוהליבר.
הרב מוהליבר נולד בעיירה הלובוקה ביום כ"ז בניסן תקפ"ד )1824 ,)למשפחה בעלת שושלת
ארוכה של רבנים ותלמידי חכמים. עוד מילדותו ניכרו כישרונותיו וחכמתו הרבה. בשנת תרי"ד
)1854 )התמנה לרבה של העיר שאקי, ובהמשך כיהן ברבן של הערים סובלק, ראדום וביאליסטוק.
בתקופת כהונתו כרב בעיר סובלק, התגלה הרב מוהליבר לא רק כתלמיד חכם אלא אף כמנהיג
ציבור רב פעלים, כאשר בכוח פיו הצליח להציל כמה מאות נפשות מישראל שנחשדו בעיני
השלטונות הרוסיים בקשר למרד הפולני שהתרחש באותם הימים.
מלבד שאר תכונותיו בלט ר' שמואל, שהיה ידוע כתלמיד חכם וצדיק, עד שאף רבנים גדולים
באירופה שלחו אליו שיתפלל על חולים, במידת שנאת הבצע ובאהבת השלום. הוצאות רבות
הוציא למטרות צדקה וחסד, ובנוסף לכך, את כל הוצאות נסיעותיו לצרכי הכלל שילם מכספו
הפרטי וסירב לקבלם מעשירים ונדיבים. מידת אהבת השלום התגלתה אצלו בבורחו מן המחלוקת
ומן הפירוד, כפי שעולה מן המכתב ששלח למשתתפי הקונגרס הציוני.
אך ללא ספק, הדבר שייחד את ר' שמואל מוהליבר יותר מכל, היה פעילותו למען יישובה של ארץ
ישראל. תחילת פעילותו בנושא היתה עוד בשנת תרל"ה )1874 ,)כאשר אסף סכום כסף נכבד
לטובת קרן "מזכרת משה", שהוקמה באותה שנה לציון יום הולדתו התשעים של משה
מונטיפיורי שפרש באותה שנה מפעילותו הציבורית, ועסקה בפיתוח היישוב היהודי בארץ ישראל.
עיסוק זה של ר' שמואל, קיבל תאוצה לאחר הסערה הגדולה שבאה על ישראל בדמות ה"סופות
בנגב", גל הפרעות שבא על יהודי אוקראינה וסביבתה בשנים תרמ"א- תרמ"ב )1882-1881 .)
פרעות אלו גרמו למנוסה של רבבות יהודים מעריהם באירופה. רבים מן היהודים הנמלטים שמו
פניהם, בהשפעת נדיבים שונים, אל עבר ארצות הברית. לעומתם עמד ר' שמואל מוהליבר, שבא על
חשבונו הפרטי ללבוב, שבה התאספו רבים מן היהודים הנמלטים, על מנת לדבר על לבם של
הנדיבים ושל ההמון שיפנו אל ארץ ישראל.
במהלך השנים הבאות המשיך הרב בפעילותו למען יישוב הארץ, ואף הקים אגודות שונות של
חובבי ציון. בועידת קטוביץ, ועידת היסוד של תנועת "חיבת ציון", שהתכנסה ביוזמתו של י.ל. 
פינסקר וליכדה את אגודות חובבי ציון ברוסיה וגרמניה, נבחר הרב מוהליבר לנשיא
הכבוד של הועידה. הרב מוהליבר היה אחד מן המשפיעים על הברון אדמונד דה-
רוטשילד שיחל להשקיע מהונו למען יישוב ארץ ישראל ובהשפעתו הישירה הקים הברון
את המושבה עקרון )לימים "מזכרת בתיה"(. בפולמוס השמיטה, שהתעורר לקראת
השמיטה של שנת תרמ"ט, תמך הרב מוהליבר, יחד עם ר' יהושע מקוטנא ור' יצחק
אלחנן ספקטור, בהיתר המכירה, שיאפשר לאיכרי המושבות להמשיך לעבוד את
אדמותיהם בתנאים מסויימים, על מנת לאפשר את הישרדותם בארץ.
בשנת תר"ן, לאחר הקמתה של "חברת התמיכה ליהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה
ובפלשתינה", התארגנה שיירה של "חובבי ציון" שהגיעה לארץ בחודש סיוון באותה שנה. בראש
השיירה עמד ר' שמואל מוהליבר. לביקורה של השיירה בארץ ובפרט בירושלים, שאליה הגיעה
השיירה לחגוג את חג השבועות, נודעה חשיבות רבה. כאשר נפגשו ראשי העדה האשכנזית
בירושלים עם השיירה של חובבי ציון וראו שחבריה הם אנשים יראי שמים ובעלי תורה, תרם
הדבר להפחתה )לפחות זמנית( של המתיחות הרבה ששררה אז בין אנשי "היישוב הישן" לאנשי
"היישוב החדש" בארץ ישראל. כתוצאה מן המפגש פרסמו בי' בסיוון ראשי העדה האשכנזית
בירושלים כרוז שכותרתו "זמרת הארץ", המשבח על כך ש"אנשים כמוכם המוכתרים בנימוסין,
באהבת תורה, בצדק ומשפט ומישרים, עומדים בראש הרעיון הנשגב... חפץ ד' יצליח בידיהם
לבנות כמו רמים את יישוב ארצנו על אדני הצדק ומוסדות משפט מישרים". שלושה ימים לאחר
מכן, פרסמה השיירה את תשובתה בכרוז שכותרתו "שלום ירושלים", המשבח ומפאר את המצב
בירושלים "קריה נאמנה, תשואות מלאה,קול המון כקול ש-ד-י, קול המונה של תורה... ובבתי
החסד שבה...", ומפריך את השמועות הזדוניות שהתהלכו על ענייני החלוקה.
בשנת תרנ"ג הקים הרב מוהליבר את "המרכז הרוחני" של תנועת "חיבת ציון", גוף שהיווה
בהמשך את בסיסה של "תנועת המזרחי", שקמה תשע שנים מאוחר יותר, בשנת תרס"ב. עם
הופעת תנועת הציונות, לאחר פרסום "מדינת היהודים" של הרצל, תמך הרב מוהליבר בתנועה
ואף נוצר קשר בינו לבין הרצל. לקראת כינוס הקונגרס הציוני הראשון, פנה הרצל לרב מוהליבר
בבקשה שישתתף בקונגרס.למרות תמיכתו העזה ורצונו הרב לעשות כן, נבצר ממנו הדבר בשל
חולשה. במקומו הופיע בקונגרס נכדו ובידו מכתב מסבו הגדול. במכתבו זה, עמד הרב מוהליבר על
שני היסודות שראה בהם את הקו המחייב את העם היהודי: נאמנות ליישוב ארץ ישראל ושמירה
על התורה והמצוות.
בי"ז בסיוון תרנ"ח, כתב הרב מכתב שבו הדגיש את שני היסודות המחייבים את התנועה הציונית:
יישוב ארץ ישראל ברישיון אומות העולם, ושמירת התורה ביסוד העבודה הלאומית. ההסתדרות
הציונית ראתה את מכתב זה כצוואתו של הרב מוהליבר- יומיים לאחר מכן, ביום י"ט בסיוון
תרנ"ח נפטר הרב שמואל מוהליבר לבית עולמו. לאחר מותו בנתה קהילת ביאליסטוק מבנה אבן
על קברו, אך הוא נותץ במהלך השואה. לאחר השואה נחשפו יסודותיו של המבנה שעל הקבר
ועצמותיו של ר' שמואל מוהליבר הועלו ארצה ונטמנו בבית הקברות במזכרת בתיה, המושבה
שהוקמה ביוזמתו של הרב, שהיה ראש לחובבי ציון הנאמנים לארצם ולתורתם.

רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש בירושלים?
אל תסתבכו! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת הצעות מחיר בדוא"ל
1232
אירועים
80
סיורים
25
שנות נסיון
21
אנשי צוות
5000
לקוחות
תודה על פניתכם
ההודעה התקבלה במערכת,
אחזור אליכם בקרוב.
המקומות הכי יפים
אנו מזמינים אתכם לסיור שיחמם לכם את הלב וישאיר לכם טעם מיוחד שלא עובר לעולם בירושלים המדהימה
מדריכים מקצועיים
אנחנו חיים ונושמים את ירושלים, ועושים זאת במקצועיות, יצירתיות ועם הרבה אהבה.
25 שנות נסיון
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
מרכז מבקרים
ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים מציעים לכם טיולים וסיורים בירושלים וסביבותיה.
חוויה בלתי נשכחת
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.