מאמרים | נבי סמואל כמקום קברו של שמואל הנביא

נבי סמואל כמקום קברו של שמואל הנביא

ראשי פרקים
הקדמה
המסורות המעידות על נבי סמואל כמקום קברו של שמואל הנביא
הקושיות והערעורים על זיהוי נבי סמואל כקבר שמואל
ישוב הקושיות
הצעות אחרות למיקום קברו של שמואל הנביא
הצעות אחרות לזיהוי האתר נבי סמואל
סיכום
בביליוגרפיה
 
א. הקדמה
דמותו של שמואל הנביא ראויה למאמר בפני עצמו ובכל זאת נזכיר בכמה משפטים: לידתו של שמואל היתה באופן מופלא מכח תפילתו של אמו חנה, שהיתה עקרה, תפילה שנחשבת כמקור ללמוד ממנה את הלכות התפילה (בגמרא בברכות פרק חמישי). הקדשתו של שמואל ע"י אמו בתפילתה לה' והבאתו למשכן שילה. שמואל מסמל דמות של מסירות לעם ישראל מחד ולעבודת ה' מאידך: "והנער שמואל הולך וגדול וטוב גם עם ה' וגם עם אנשים"(ש"א פרק ב' פסוק כ"ו) . מסירותו לעם ישראל מתבטאת גם בתיאור: "וישפוט שמואל את ישראל כל ימי חייו. והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לה'". (ש"א פרק ז' ). נקיון כפיו של שמואל בנושא הנאה מהציבור מתועד בדבריו ובתגובת העם (שמואל א פרק יב):
(ג) הִנְנִ֣י עֲנ֣וּ בִי֩ נֶ֨גֶד יְקֹוָ֜ק וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ אֶת־שׁוֹר֩׀ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי וַחֲמ֧וֹר מִ֣י לָקַ֗חְתִּי וְאֶת־מִ֤י עָשַׁ֙קְתִּי֙ אֶת־מִ֣י רַצּ֔וֹתִי וּמִיַּד־מִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר וְאַעְלִ֥ים עֵינַ֖י בּ֑וֹ וְאָשִׁ֖יב לָכֶֽם:(ד) וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹ֥א עֲשַׁקְתָּ֖נוּ וְלֹ֣א רַצּוֹתָ֑נוּ וְלֹֽא־לָקַ֥חְתָּ מִיַּד־אִ֖ישׁ מְאֽוּמָה: (שמואל א פרק יב)
אין פלא אם כן, שמקור קברו של שמואל היווה מקום של עליה לרגל ושל תפילה שנים רבות. העליה לקברו מתועדת במקורות רבים.
מקום קבורתו מתואר במפורש בספר שמואל (שמואל א פרק כה פסוק א)
וַיָּ֣מָת שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּקָּבְצ֤וּ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּסְפְּדוּ־ל֔וֹ וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְּבֵית֖וֹ בָּרָמָ֑ה וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָֽן:
פעם נוספת הדבר מצוין בנביא: (שמואל א פרק כח)
(ג) וּשְׁמוּאֵ֣ל מֵ֔ת וַיִּסְפְּדוּ־לוֹ֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בָרָמָ֖ה וּבְעִיר֑וֹ וְשָׁא֗וּל הֵסִ֛יר הָאֹב֥וֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִ֖ים מֵהָאָֽרֶץ:
במאמר זה ננסה לברר האם הזיהוי המקובל כיום "נבי סמואל", כקבר שמואל הנביא, הוא אכן נכון, האם הדברים וודאים, או שמא הם בגדר זיהוי אפשרי, או אולי זיהוי מוטעה.
 
 
 
ב. המסורות המעידות על האתר 'נביא סמואל', כקבר שמואל הנביא.
את המסורות המעידות על קבר שמואל הנביא ניתן לחלק לשניים: א. מקורות שמתארים לנו היכן קברו, באופן המתאים למסורת הקיימת היום. ב. מקורות שעולה מהם כי מקום קברו של שמואל הנביא מוכר וידוע לכל. אע"פ שמקורות אלו אינם מציינים את המיקום, בכ"ז יש להם משמעות לביסוס הזיהוי המוכר לנו, שכן אם ישנו רצף של דורות במסורת על מיקום קברו של שמואל הנביא, קשה להניח שבמהלך הדורות יחול שיבוש במסורת[1].
הכפתור ופרח (רבי אשתורי בן ר' משה הפרחי, נולד בערך בשנת ה'מ לפני יותר מ700 שנה), ספרו נכתב בשנת ה'פ"ב, לפני כמעט 700 שנה. הוא  כותב בפרק י"א:
 למערב ירושלים כמו חצי שעה נוטה לצפון כמו חצי שעה, היא הרמתה, ושם שמואל ע"ה, כי שם ביתו.
התיאור של מערב ירושלים נוטה לצפון, מתאים ביותר למקום שלנו.
 
ספר מסעות נוסף מאותה תקופה וכנראה קדם קצת לכפתור ופרח,[2] הוא "עניני ארץ ישראל לתלמיד הרמב"ן", נדפס בסוף ספר כפתור ופרח מהדורת בית המדרש לעניני הלכה בהתיישבות, וכן הובא בבית אהרון וישראל נ"ט -תשנ"ה. המהדיר בשני המקומות הוא הרב אברהם חבצלת.

 
ספר יוחסין (רבי אברהם זכות, נולד בשנת רי"ב) מאמר חמישי דורות אחרונים כותב
כבר ידעת כי קראתי שם זה הספר ספר יוחסין. ואחר כן מצאתי שיש ספר היחס שחבר אותו ר' יעקב סיקלי שמזכיר כל עיר וכפר מא"י ומי קבור שם. ומצאתי כתוב מר' יצחק ן' אלפרא מעיר מלקא ששלח לר' שמעון דוראן בשנת קק"א ולר' שלמה בני ממה שראה בעיניו בארץ ישראל ואני כותב בקיצור דבריו:
אמר כי מסביבות ירושלים באים מסוריא וממצרים ומנוא אמון ומארץ בבל עם קהל ירושלים להשתחוות על קבר שמואל הנביא עליו השלום ברמה שהיא קרובה מירושלם שני תחומי שבת, ויש שם רמה אחרת כנגדה שיש שם ישמעאלים, ועת השתחואה בכ"ח לאייר בלילה זמן פטירתו.
ספר דרכי ציון נכתב ע"י רבינו עובדיה מברטנורא, (נולד באיזור שני ה'ר. לפני כ570 שנה) בספר הוא מתאר למשפחתו שנשארו בברטנורא, את מסעותיו בא"י. וכך כותב שם:
 
 
הרדב"ז (נולד ה' רל"ט, לפני כ540 שנה) דן בספר שאלות ותשובות שלו[3]:
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שנדר לגלח את בנו במקום שמואל הנביא ובא ומצא שכבר נלקח ביד העכו"ם בעונות ואין ישראל יכול להכנס שם[4] מה תקנה יש לו וגם הקהל והחכמים החמירו שלא יעלה לשם שום יהודי.
רלב"ח סימן ג' (נולד בסביבות ה'רמ"ג לפני כ530 שנה), דן בתשובותיו בסימן ג' בדינו של מי שנדר לתרום ל"אדוננו שמואל", ועתה מחמת עוניו אינו יכול לעמוד. בהמשך הוא כותב: נדר בעת צרתו... לאדוננו שמואל הרמתי ע"ה" ברור א"כ שאדוננו שמואל הכוונה קבר שמואל הנביא.
ספר ואלה מסעי לר' משה חאגיז (נולד בשנת ה'תלב לפני 350 שנה).

בהמשך המאמר נביא מסורות של עמים אחרים על היות המקום קבר שמואל
 
 
 
ג. הקושיות והערעורים על זיהוי המקום.
על הזיהוי המקובל, של נבי סמואל כקבר שמואל הנביא, עלו כמה תהיות ושאלות וערעורים:
1.  נבי סמואל נמצא בנחלת בנימין, ואילו הרמה שבה נקבר שמואל צריכה להיות בנחלת אפרים, כמו תיאור מגוריו של אלקנה אביו של שמואל (ש"א פרק א' פסוק א') ויהי איש אחד מן הרמתיים צופים בהר אפרים.
2. עדותו של הנוסע היהודי בנימין מטודלה,[5] שמעידה שהזיהוי הזה הוא טעות מיסודו. הדברים מובאים כאן בצילום מתוך הספר מסעות א"י של אברהם יערי עם הערותיו. יצויין שבמהדורות אחרות של מסעי בנימין [6]האות ש' (לש' שמואל דשילה), כתובה במקומה המילה "שנט" (=סנט, הקדוש).

3. ר' יואל אליצור במאמרו[7] טוען שאין שום ממצא המעיד על  ישוב יהודי במקום בתקופה המקראית. הדבר שולל את היותו של המקום העיר רמה.
ד. ישוב  הקושיות 
ישוב קושיה ראשונה
ראשית יש להעיר שבבנימין היתה עיר ושמה רמה כמו שמפורש ביהושע פרק יח .
(כא) וְהָי֣וּ הֶֽעָרִ֗ים לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֽוֹתֵיה֑ם ...
(כה) גִּבְע֥וֹן וְהָֽרָמָ֖ה וּבְאֵרֽוֹת:
ייתכן שהיו כמה רמות, שתושבי כל אזור כינו את ההר הגבוה באזורם כ'רמה'. כמו"כ ייתכן שהביטוי רמתיים צופים הוא שתי רמות שצופות זו על זו (י"א תל אנצבה ברמאללה)
וכך כתב רד"ק שמואל א פרק א
מן הרמתים - כתבו רבותינו ז"ל שתי רמות הם שצופות זו את זו וא"כ ששתי רמות הם והמלה מוכיחה כן שהיא בלשון שנים יהיה פירוש מן הרמתים מאחת משתי רמות כמו ויקבר בערי גלעד, בשתים תתחתן בי והדומים להם[8], וטעם צופים על הרמתים כמו שפירשנו, ויש לפרש צופים נביאים... גם המצודות פירש שתי רמות שצופות זע"ז
הדברים מבוססים על חז"ל (תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יד עמוד א):
 רבי שמואל בר נחמני אמר: אדם הבא משתי רמות שצופות זו את זו.
האלשיך הולך בכיוון של הרד"ק וחז"ל ומרחיב את הדבר
(א) ... והנה למראה עינינו הם ג' מקומות בראשי ג' הרים, הב' שתי רמות שהם רמתים, והג' היא צופים, והם ג' מקומות קרובים זה לזה בכמו חצי עגולה, ועל שלשתם יאמר הרמתים צופים.
גם הרמב"ן פירושו לתורה, תוכ"ד דיון על מקום קבר רחל, מדבר על שתי רמות. הדברים נכתבים מתוך סיור בארץ והכרתה, כפי שמעיד הרמב"ן עצמו: (בראשית ל"ה ט"ז)
זה כתבתי תחילה, ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל... וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה, אבל הרמה אשר לבנימן רחוק ממנה כארבע פרסאות, והרמה אשר בהר אפרים (ש"א א א) רחוק ממנה יותר משני ימים. על כן אני אומר שהכתוב שאומר קול ברמה נשמע (ירמיה לא יד), מליצה כדרך משל[9], לאמר כי היתה רחל צועקת בקול גדול ומספד מר עד שנשמע הקול למרחוק ברמה שהיא בראש ההר לבנה בנימן, כי איננו שם, והיא חרבה מהם. לא נאמר בכתוב "ברמה רחל מבכה על בניה", אבל אמר כי שם נשמע הקול:
לאור כל האמור. גם אם נאמר שאלקנה גר בהר אפרים, עדיין אין זה אומר שהרמה הנוספת, הרמה  של בנו שמואל, גם היא בהר אפרים והיא יכולה להיות בבנימין. ואם כן העובדה שנבי סמואל היא בנחלת בנימין  אינה מהווה הוכחה ניצחת לכך שאינה הרמה של שמואל.
יתירה מכך, לכאורה  יש  ראיה מן הפסוקים שהרמה של שמואל היא בבנימין. הפסוקים בשמואל א' פרק ט' מתארים את חיפוש האתונות של שאול (שמביא אותו למלוכה), וכך מתואר המסע: (שמואל א פרק ט, ג-ז)
(ג) וַתֹּאבַ֙דְנָה֙ הָאֲתֹנ֔וֹת לְקִ֖ישׁ אֲבִ֣י שָׁא֑וּל וַיֹּ֨אמֶר קִ֜ישׁ אֶל־שָׁא֣וּל בְּנ֗וֹ קַח־נָ֤א אִתְּךָ֙ אֶת־אַחַ֣ד מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְק֣וּם לֵ֔ךְ בַּקֵּ֖שׁ אֶת־הָאֲתֹנֹֽת: (ד) וַיַּעֲבֹ֧ר בְּהַר־אֶפְרַ֛יִם וַיַּעֲבֹ֥ר בְּאֶֽרֶץ־שָׁלִ֖שָׁה וְלֹ֣א מָצָ֑אוּ וַיַּעַבְר֤וּ בְאֶֽרֶץ־שַׁעֲלִים֙ וָאַ֔יִן וַיַּעֲבֹ֥ר בְּאֶֽרֶץ־ יְמִינִ֖י וְלֹ֥א מָצָֽאוּ: (ה) הֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בְּאֶ֣רֶץ צ֔וּף וְשָׁא֥וּל אָמַ֛ר לְנַעֲר֥וֹ אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ לְכָ֣ה וְנָשׁ֑וּבָה פֶּן־יֶחְדַּ֥ל אָבִ֛י מִן־הָאֲתֹנ֖וֹת וְדָ֥אַג לָֽנוּ: (ו) וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנֵּה־נָ֤א אִישׁ־אֱלֹהִים֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהָאִ֣ישׁ נִכְבָּ֔ד כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֖ר בּ֣וֹא יָב֑וֹא עַתָּה֙ נֵ֣לֲכָה שָּׁ֔ם אוּלַי֙ יַגִּ֣יד לָ֔נוּ אֶת־דַּרְכֵּ֖נוּ אֲשֶׁר־הָלַ֥כְנוּ עָלֶֽיהָ: 
שאול הולך מכיוון צפון לכיוון דרום, הר אפרים, ומשם ארץ שלישה (מקובל כישוב עפרה של היום), וממשיך לארץ בנימין, ואז (כשהוא כבר בארץ בנימין ולא בהר אפרים) בא עם נערו לארץ צוף ושם אומר לנער שכאן נמצאת עירו של איש האלקים, שבאופן הפשוט זה הרמה, עירו של שמואל הרמתי.
לימוד הפסוקים באופן כזה מפורש במדרש  רבה (בראשית רבה (וילנא) פרשה פ"ב פרשת וישלח). המדרש שם דן במיקום קבורת רחל, ותוכ"ד דיון מביא גם את הפסוקים של חיפוש  האתונות:
וכך אתה למד שבגבול בנימין הוו וכתיב (שם /שמואל/ א ט) ויעבור בארץ ימיני ולא מצאו המה באו בארץ צוף, וכתיב (שם /שמואל א' ט'/) והנה נא איש אלהים בעיר הזאת.
עיין ברש"ש בפירוש על מדרש זה, שהולך צעד נוסף על מה שאמרנו עד כאן. מהפסוקים כאן רואים שעירו של שמואל נמצאת בארץ בנימין, וזה בארץ צוף, שמתאים ל"רמתיים צופים". (הרד"ק כותב שייתכן ששמואל ואבותיו גרו מעולם באיזור זה והמקום נקרא צוף ע"ש ראש המשפחה) איך הדבר מסתדר עם העובדה שהפסוק בתחילת ספר שמואל אומר שהרמתיים צופים הם בהר אפרים?
הרש"ש עונה ע"ז: "ואמר לי בני הר"מ, כי בספר תבואות הארץ[10] שנדפס בירושלים הוכיח כי הר אפרים אינו הר אחד כ"א הרים גדולים מהלך כמה ימים וכלל כמה הרים, והביא ראיות ע"ז ובתוכם ג"כ הראיות שאני הבאתי[11]".
א"כ לא רק שאפשר לומר שרמתו של שמואל היא בבנימין,  אלא אפשר אף לומר שהיא עצמה הרמה של אלקנה אביו. (הדבר יכול לתת הסבר למסורות שאומרות שגם אלקנה וחנה קבורים בנבי סמואל, וכן לשם מעין חנה למעין שלמרגלות ההר).
עיין רלב"ג שפירש מן הרמתיים הכוונה כמו רמתיים בחיריק בת' כלומר לפי דבריו בניגוד לרד"ק שמבוסס על חז"ל, הרמתיים אינו לשון רבים אלא אחד מן הרמתיים – מאותם שגרים ברמה, (כמו שנאמר ירושלמים –אותם שגרים ירושלים).
לפ"ז היתה רמה אחת, והיא היתה באיזור המכונה הר אפרים, אך בנחלת שבט בנימין, כמו שמצאנו ביהושע כאמור שישנה עיר כזאת בנחלת בנימין. העיר הזאת היתה עירו של אלקנה וגם של שמואל ושם שמואל נקבר
 
ישוב קושיה שניה
הרעיון שמדובר בהמצאה צלבנית אינו נכון, כי ישנם הרבה עדויות לכך שזיהו את נבי סמואל כקברו של שמואל הנביא עוד לפני בוא הצלבנים לארץ. אביא את הדברים מתוך מאמר שכתב הרב יוחנן הכהן שבדרון בקובץ 'בית אהרון ישראל', שנה כ"ה גליון א'
 
גם החוקר זאב ארליך מעפרה (הידוע בכינויו ז'אבו), במאמר שהתפרס בגליון של הרט"ג[12], כותב שישנם עדויות כבר מימי הביזנטים, לפני כ1700 שנה, על היות נבי סמואל כקבר שמואל הנביא
גם ר' יואל אליצור במאמרו כותב שישנם עדויות על נבי סמואל כקברו של שמואל הנביא עוד לפני הצלבנים, ובכך דוחה את עדותו של בנימין מטודלה.
כאן המקום לציין שגם כיום, הרב אורי שרקי, (כפי שמופיע באתר האינטרנט של שיעוריו וכתביו) מסתמך על עדותו של בנימין מטודלה לומר באופן נחרץ שנבי סמואל אינו קברו של שמואל הנביא. כפי שכתבנו, הדברים אינם מוכחים כלל.
 
3. ישוב הקושיה השלישית
מאמרו של ר' יואל אליצור התפרסם בקתדרה בניסן תשמ"ד. מאז התפתח המחקר של נבי סמואל. בניגוד למה שכתוב שם, יש כיום ממצאים מתקופת המקרא באתר, בעיקר במדרונות המערביים. אמנם מדובר בממצאים מסוף ימי בית ראשון (כדוגמת חותמות כמו שנמצאו בעיר דוד), אך טרם נחפר כל ההר ומרגלותיו, וכשם שלא ידענו בכלל על ממצאים מתקופת המקרא והיום יש, ייתכן שנמצא בעתיד ממצאים מתקופת השופטים (ברזל1). באופן כללי על זה נאמר: "לא ראינו אינה ראיה". מרדכי לאש (ראה בביליוגרפיה) אמר לי ששוחח עם ר' יואל אליצור והוא אמר לו שאכן יום המאמר היה נכתב באופן אחר.
 
ה. הצעות אחרות שהוצעו למיקום קבר שמואל הנביא
1. הכפר א-רם – יש שרצו בגלל השם שמזכיר את הרמה, לטעון ששם מקום קברו של שמואל הנביא. אם הטענה על הזיהוי הנוכחי היא שזה בנחלת בנימין, הדבר נכון גם לגבי א-רם. (תיאודאוס במאה ה-6 כותב שקבר שמואל הוא 5 מיל צפונית לירושלים. ר' יואל אליצור ועוד מבינים שהכוונה לכפר א-רם[13])
2. בעל התבואות הארץ[14] כותב שקבר שמואל הנביא הוא בכפר "ראמע" ליד סאנור[15] (היום הוא הכפר א-ראמה, צפון מערבית לשאנור). הוא מתסס על כך שהרמב"ן כתב שהרמה של הר אפרים היא מהלך יותר משני ימים מקבר רחל. הוא לא מתייחס לעובדה שהרמב"ן שם בדבריו כתב שיש גם רמה של בנימין. גם לשיטתו, מנין לו ששמואל קבור ברמה של הר אפרים. בנוסף לכך התבואות הארץ מתייחס לעובדה שקבר שמואל לפי הזיהוי שלו נמצא כבר בנחלת מנשה (צפון השומרון), ולא בהר אפרים ועונה על כך "וכבר כתבתי כי הר אפרים מתפשט עד עמק יזרעאל". כלומר הביטוי הר אפרים אינו מקביל לגמרי לנחלתו של שבט אפרים, אלא גדול הרבה יותר. לפ"ז כפי שהערנו, הדבר יכול למקם את הרמה גם דרומית לנחלת אפרים, ועדיין לומר שזה כלול במושג הר אפרים, כפי שכתב הרש"ש.
יש לציין שהכפר א-רמה אינו גבוה כ"כ (פחות מ-400 מטר), אך יחסית לסביבתו הוא גבוה. ישנו הגיון לקרוא למקום כזה 'רמה', אך לא באופן מובהק וברור כמו לנבי-סמואל.
3. זאב ארליך (ז'אבו כותב): "כך או כך, רמה / רמתיים / רמתיים-צופים זו צריכה להימצא ב'הר-אפרים', כמצוין בשמ"א א, א'. אולם כבר אוזביוס מקיסריה, ידידו של ר' אבהו, מהמאה ה-4, מציין את עירו זו של שמואל במדרונות היורדים אל מישור החוף, ככל הנראה בכפר רנטיס (רמפתיס), בין אלעד ובית-אריה, ובעקבותיו מתקין כך בעל 'מפת מידבא', ואין מקומה ב'הר אפרים'."
לעדות זאת אין ביסוס ממקומות נוספים, והדבר אינו מתאים לא לביטוי הר אפרים, ולא לגובה המקום שלא מתאים לו להקרא הרמה. למרות שניתן להתגבר על קשיים אלו, אין יותר מדי הצדקה לחשוש למסורת זאת.
4. יש שרצו לזהות את הרמה עם העיר רמלה, אולם חוץ מהשם הדומה, אין שום סיבה להניח כך.
 
ו. הצעות אחרות שהוצעו כזיהוי אחר לאתר "נביא סמואל"
1. לדעת בעל התבואות הארץ האתר המכונה כיום נבי סמואל הוא המצפה.
בעל תבואות  הארץ מצרף לנו תיאור יפה של המקום ושל הנוף הנצפה ממנו, דבר שמתאים לדעתו לשם המצפה:

גם החוקרים אדוארד רובינסון וויליאם אולברייט שותפים להצעה זאת של בעל תבואות הארץ. הם מסתמכים (בנוסף לטיעון הלא הכרחי על כך שהגובה מחייב שם כמו המצפה) על  כך שבספר המכבים המצפה מתוארת כמקום מול ירושלים, וכנקודת הערכות בדרך לקרב אמאוס. לטענת החוקרים הנ"ל, כיוון ששמואל הנביא פעל במצפה ולשם קיבץ את ישראל,[16] המסורת קישרה את שמואל למקום הזה. עם השנים השתבשה קצת המסורת והמקום התקשר לשמואל הנביא באופן שונה – מקום קיברו.
 
2.  ר' יואל אליצור דוחה הצעה זאת בשל אי התאמת מיקום נבי סמואל למצפה כפי שמתוארת במקרא. בנוסף לכך כפי שציינו, אין כלל ממצאים מתקופת המקרא באתר נבי סמואל. לדעת ר' יואל אליצור, המקום היה מקום של עבודה זרה (על ההרים הרמים ועל הגבעות וכו') שבהמשך הביזנטים הפכו אותו למקום תפילה, במסורת המוסלמית הקדומה המקום קרוי 'דיר שמואל' – החצר של שמואל. לדבריו, אין בדברים אלו שום מסורת שכאן קברו, אלא רק מקום מקודש לכבודו, כמו הרבה מקומות מוסלמים שנושאים שם של דמות בלי שיש לה קשר היסטורי למקום. עם השנים 'דיר שמואל', הפכה לקברו של שמואל הנביא.
 
3. יש המזהים את המקום עם הבימה הגדולה[17] בגבעון (כפי שמתוארת במלכים א' פ"ג). אמנם העיר גבעון מזוהה עם הכפר אל-גי'ב (שלידו היום גבעון החדשה), צפונית לנבי סמואל, אך לפי המתואר בספר יהושע פרק ט' עריהם של הגבעונים היו "גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים". א"כ הגבעונים לא גרו רק בגבעון, אלא באיזור שלם. מסתבר שאת הבימה לא יבנו בתוך עיר גבעונית, (שתושביה לא נהרגו ולא גורשו מארץ, בעקבות הברית שהשיגו במרמה), לכן הבימה נקראת הבימה בגבעון בשם האיזור בו היא נמצאת.  במקום בולט כזה מתאים להקים את הבימה הגדולה.
 
 
ז. סיכום
כפי שראינו, ישנה מסורת ארוכת שנים על נבי סמואל כמקום קברו של שמואל הנביא. לא מצאנו לכך ראיות מפורשות, אך אפשר  לומר בוודאות שמסורת זאת לא הוכחה כטעות. יתירה מזו, הקושיא המקראית על הזיהוי, בכך שנבי סמואל נמצא בנחלת בנימין ואילו הרמה, בהר  אפרים, אינה קשה כלל משתי סיבות:
ייתכן שרק אחת משתי הרמות היא בהר אפרים, והרמה של אלקנה ושל בנו אינה אותה רמה. העובדה היא שישנה ביהושע עיר בשם רמה בבנימין.
ייתכן ששתי הרמות נמצאים בנחלת בנימין באיזור הנקרא הר אפרים. לפ"ז ייתכן שהרמה של שמואל ושל אלקנה היא אותה רמה. ואולי  בכלל היתה רק רמה אחת כמו שמציע הרלב"ג.
ראינו שיש הוכחה כמעט מפורשת שעירו של שמואל הנביא, הרמה, היא הרמה שבבנימין, לפי תיאור חיפוש האתונות של שאול.
לגבי האפשרות שמדובר בהמצאה של הצלבנים, ראינו שאין לכך כל ביסוס. יתרה מכך, המסורות על נבי סמואל כמקום קברו של שמואל הנביא, קדומות לבוא הצלבנים לארץ.
ראינו אפשרויות מיקום אחרות לקברו של שמואל הנביא. הם לא מבוססות יותר מהזיהוי המקובל, הן מצד ההתאמה שלהם לתנ"ך, הן מצד המסורת היהודית והכללית, והן מצד התאמת השם 'רמה' לאופיים הגיאוגרפי (לפחות בחלקם).
 
ראוי להדגיש שמבחינה יהודית, העובדה שמן הראשונים עד לתלמידי האר"י, ראו במקום זה מקום קבורתו של שמואל הנביא, נותנת קדושה למקום, בלי קשר  לשאלה העובדתית, האם אכן בפועל שמואל הנביא קבור שם.
בביליוגרפיה
במאמרי השתמשתי רבות במקורות הבאים:
מאמרו של הרב יוחנן הכהן שבדרון בקובץ 'בית אהרון וישראל', שנה כ"ה גליון א'
מאמרו של ר' יואל אליצור בקתדרה 31.
ספר תבואות הארץ של החוקר ר' יוסף שוורץ.
שיחה בע"פ עם מרדכי לאש, שכותב עבודת תזה בנושא לאוניברסיטת אריאל
 
שאר המקורות מצוינים בהערות במאמר.

[1] בספרים שונים מתועדים מסורות רבות על נבי סמואל כמקום קברו של שמואל הנביא, הבאנו כאן מהמרכזיות שבהם.
[2] הספר נכתב ע"י תלמיד הרמב"ן, אך לאחר פטירתו, כפי שהעיר הרב אברהם יוסף חבצלת שההדיר ספר זה וצירפו לכפתור ופרח, כי בספרו הוא מזכיר את קבר הרמב"ן, שנפטר בשנת ה'ל.
[3] שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרח. ועי' גם בחלק א' סימן ס"ז שאלה על דבר אשה שהקדישה כסף לקב לאדוננו שמואל הרמתי
[4] לפי עדויות הסטוריות, היו תקופות בהם לא נתנו ליהודים להגיע לקבר שמואל הנביא.
[5] מסעות בנימין, ספר שנכתב בשפה העברית במאה ה-12, ע"י הנוסע היהודי בנימין מטודלה (מ' בחיריק, מהעיר טודלה בספרד).
[6] ע"פ דפוס הזיפרוני שנת שמ"ג. בראש הספר כתוב "צולם מטופס יקר המציאות אשר שברשות הספריה הלאומית בי-ם.
[7] 'מקור המסורת על נבי סמואל' קתדרה גליון 31
[8] כלומר בשתיים תתחתן בי שאמר שאול לדוד הכוונה באחת משתיים, וכן ויקבר (יפתח) גלעד הכוונה בהרי גלעד. ולפ"ז גם מן הרמתיים הכוונה שהאיש מאחת משתי הרמות, ולא מקום אחד שהוא רמתיים.
[9] כלומר רחל אינה קבורת ברמה אלא רק  קול בכייתה מגיע לשם, וגם זה אינו באופן ממשי אלא באופן מטאפורי שהבכי מקברה של רחל על הגלות מגיע עד מקום הרמה מקום נחלת בנה בנימין, כי היא אבלה על כך שהמקום ריק מבניה שגלו – מאנה להנחם על בניה כי איננו.
[10] ספר תבואות הארץ הוא אחד מגדולי המערערים על קביעת נבי סמואל כקבר שמואל הנביא, כפי שנראה לקמן. ולפ"ז בספרו עצמו יש תרופה למכתו – יש תירוץ לקושייתו על הזיהוי המקובל.
[11] עיין שם ברש"ש בראיות שהביא לכך.
[12] מאמר מפורט יותר שלו התפרסם במקור ראשון ב22 ביוני 2007. לצערי לא הצלחתי להשיג אותו.
[13] ר' יואל אליצור מעיר על סתירה בדברי הכפתור ופרח שבמקום אחד הוא כותב שקבר שמואל הנביא חצי שעה הליכה מירושלים, ובמקום אחר כותב שעה הליכה. ר' יואל מבין ששעה הליכה זה עד הכפר א-רם וחצי שעה זה בי סמואל, (שם זה חייב להיות נבי סמואל כפי הכו"פ כותב למערב ירושלים נוטה לצפון, הכפר א'רם לא למערב כלל) וא"כ בדבר הכו"פ יש עדות אף למסורת על א-רם. הדברים אינם מוכרחים כלל, לא נראה סביר שהכפתור ופרח בלי לשים לב הכניס סתירה כזאת בספרו. יותר מסתבר שיש כאן חוסר דיוק בזמנים ובמרחקים.
[14] ר' יוסף שוורץ, חוקר א"י ותולדות עם ישראל תקס"ה – תרכ"ה. יהודי שומר מצוות האמון על המסורת. מסיבה את יש שנתנו משקל גדול לערעורו על הזיהוי המקובל.
[15] אותה הוא מזהה כשמיר – מקומו של תולע בן פואה מהר אפרים.
[16] ראה שמואל א' פרק ז' ופרק י'.
[17] הבימה הגדולה היא  בעצם מקום המשכן. נקראת בימה גדולה כי בתקופה זאת (של נוב וגבעון), היו מותרים גם בימות קטנות לקרבנות יחיד. בבימה הגדולה הוקרבו קרבנות ציבור וחלק מקרבנות היחיד.

רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש בירושלים?
אל תסתבכו! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת הצעות מחיר בדוא"ל
1232
אירועים
80
סיורים
25
שנות נסיון
21
אנשי צוות
5000
לקוחות
תודה על פניתכם
ההודעה התקבלה במערכת,
אחזור אליכם בקרוב.
המקומות הכי יפים
אנו מזמינים אתכם לסיור שיחמם לכם את הלב וישאיר לכם טעם מיוחד שלא עובר לעולם בירושלים המדהימה
מדריכים מקצועיים
אנחנו חיים ונושמים את ירושלים, ועושים זאת במקצועיות, יצירתיות ועם הרבה אהבה.
25 שנות נסיון
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
מרכז מבקרים
ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים מציעים לכם טיולים וסיורים בירושלים וסביבותיה.
חוויה בלתי נשכחת
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
השותפים שלנו