מאמרים | נוסח התפילה הירושלמי - מאפייניו, מקורותיו ואופן התגבשותו

נוסח התפילה הירושלמי - מאפייניו, מקורותיו ואופן התגבשותו

רבים מבתי הכנסת הספרדיים בעיר ירושלים ובארץ ישראל בכלל מתהדרים בנוסח התפילה ה"ירושלמי". מהו נוסח זה ומהיכן צמח?

מקובל לראות ברמב"ן את מייסד הקהילה היהודית בירושלים, עם עלייתו-בריחתו לעיר בשנת 1267. אולם הרמב"ן עצמו לא נשאר בעיר ונראה שלא נוצרה בה קהילה יהודית משמעותית עד לגירוש ספרד (1492) ופורטוגל (1497). במאה ה-16 המגורשים וצאצאיהם מגיעים לאזור הלבנט וגם לירושלים ומקימים את הגרעין למה שיהפוך להיות הקהילה הספרדית-הירושלמית, שמרכזה בארבעת בתי הכנסת שברובע היהודי. הקדום מבין בתי הכנסת הללו הוא בית הכנסת על-שם רבן יוחנן בן זכאי שעומד על תילו מסוף המאה ה-16. בבית כנסת זה המשיכו להתפלל צאצאי המגורשים בנוסח שהביאו עמם מספרד, והוא נוסחם של היהודים הספרדים-הירושלמים עד היום.

האמנם מנגינת התפילה הנשמעת היום בבתי הכנסת בירושלים היא אותה האחת שנשמעה על-ידי יהודים בספרד לפני למעלה מ-500 שנה?

במהלך כל שנות השלטון העות'מאני, אל הקהילה היהודית הספרדית הצטרפו קהילות קטנות של יהודים ממקומות שונים כמו הבלקן והמגרב ואלו נסתפחו ליהודים הספרדים ונטמעו בהם. אולם במאה ה-19 הולכים גלי העליה וגוברים ונוצרות קהילות משמעותיות בירושלים שאינן משתייכות לאחת משתי העדות הגדולות (ספרדים ואשכנזים-פרושים). גדילתה המהירה של האוכלוסייה היהודית מביאה גם לראשונה לבניית שכונות חדשות מחוץ לחומות העיר, והשכונה הראשונה שהוקמה על-ידי יהודי ירושלים (שלא כמשכנות שאננים שהייתה יוזמה חיצונית של משה מונטיפיורי) היא לא בכדי שכונתם של המוגרבים שהוקמה בשנת 1865.

בירושלים לא הייתה תרבות מוזיקלית מאד מפותחת, שכן זו הייתה תמיד עיר קטנה שלא היוותה מרכז תרבותי חשוב באימפריה העות'מאנית. אולם לעומת זאת בערים הגדולות כחלב ואיסטנבול הייתה תרבות מוזיקלית מפותחת ועשירה מאד, שהיהודים לקחו בה חלק פעיל ומרכזי כנגנים, מעבדים ומלחינים. עיר שהייתה גאה במיוחד בתרבותה המוזיקלית ובקהילה היהודית שלה היא העיר חלב שבסוריה. גם יהודי חלב מהגרים לירושלים בכמויות הולכות וגדלות לקראת סוף המאה ה-19, ובשנת 1891 אף מוקמת שכונה המזוהה עם החלבים - "נחלת ציון" (על תולדותיה ניתן לקרוא בפרק האחרון של הספר "סיפורה של שכונה" מאת דוד סיטון). יהודים אלו מביאים תרבות מוזיקלית מפותחת על טהרת המוזיקה הערבית הקלאסית, כשהעיקרון המנחה בתפילה הוא תורת המקאם הערבית שהיהודים שלטו בה היטב. בשנת 1909 נוסד בית הכנסת של שכונת "נחלת ציון" - בית הכנסת "עדס" לעדת יהודי חלב שנודע למרחוק הן בפאר קישוטיו והן בפאר סלסוליהם של פייטניו.
החלבים המשכילים ויודעי-השירה, הקמים בשבתות החורף בחצות הלילה לשיר את שירי הבקשות עד אור הבוקר, הילכו רושם אדיר בעיר ירושלים, ואט אט לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20 קהילות קטנות כגון הפרסים, הכורדים והבוכרים החלו לזנוח את ניגוניהם הישנים והמקוריים שנראו עתה עלובים אל מול פאר הסלסול של הבקשות של יהודי חלב. בשנות ה-30 וה-40 כבר יש בקשות בנוסח החלבי בכל בתי הכנסת בשכונות הנחלאות בעיר החדשה, ואילו בעיר העתיקה נותרה רק אוכלוסייה דלה ובתי הכנסת הוותיקים שבה איבדו את מעמדם הרם לטובת בתי הכנסת בעיר החדשה והמפותחת.

תופעה נוספת המאפיינת את החזנות הספרדית היא אימוץ לחנים זרים. בספרי הפיוטים פעמים רבות מופיע מעל פיוט בעברית שם השיר בערבית שאת לחנו יש להתאים לפיוט, ורבים מן הפיוטים החשובים והמפורסמים נכתבו מראש כמילים עבריות ללחן ערבי. בתי הכנסת בירושלים אימצו לחנים משירים מקומיים ומשירים ערבים, אך גם מלחני הקהילות השונות שהלכו ונתערבבו להן בשכונותיה של ירושלים החדשה. עם התפשטות מקלטי הרדיו התחילו קולם של עבד אל וואהב, אם כלת'ום ופאריד אל אטרש להתנגן ברבים מחלונות הבתים וכך מצאו לחניהם של גדולי המוזיקה הערבית, שפעלו בדיוק בתקופה זו, את מקומם ל"קדיש" של אותה השבת (שכן בנוסח הירושלמי לחנו של הקדיש של תפילת ערבית של שבת נתון לבחירתו ואלתוריו של החזן בכל שבת מחדש). דהיינו: מעבר להדבקות מילות פיוטים עבריות ללחנים ערביים והדבקות לחנים ערביים למילות פיוט עבריות, גם בעת שהחזנים מאלתרים באופן חופשי הם מצטטים תדיר שירים ערביים פופולריים.
 
עם התגברות התרבות העברית החדשה מתפתחת לה גם תרבות מוזיקלית חדשה, הלא הוא הזמר העברי, שגם היא מושפעת מעולמם של הפיוטים והלחנים העדתיים. שירים עבריים מוכרים אומצו גם הם בחום ומצאו את מקומם בבתי הכנסת בירושלים, וכך אנו עדים למקרה המעניין שבו פיוט בוכרי שבקע מבית כנסת בירושלים והגיע לאזניו של המלחין ידידיה אדמון שבמקרה עבר שם, הפך לשיר עברי בשם "עץ הרימון", ושיר עברי זה שולב מחדש כלחן פופולרי לקטעים שונים בתפילה בכל בתי הכנסת בירושלים…

הנה כי כן, נעימת התפילה המקובלת היום בבתי הכנסת, משקפת בזעיר-אנפין את תולדותיה של ירושלים בשכבות-שכבות המרכיבות אותה: הוותיקות שבנעימות הללו שורשן בספרד הימי-ביניימית והגיעו עם מגורשי ספרד לעיר ירושלים ולבית הכנסת הריב"ז בעיר העתיקה. עליהן נתווספו מנגינותיהן של עדות שונות ובעיקר של עדת החלבים. עליהן נתווספו נעימות הפיוטים, האלתורים והסלסולים שמקורן בעולם המקאם הערבי ונתפשטו בכל בתי הכנסת הספרדיים בירושלים, והם היום המרכיב הדומיננטי ביותר בנעימת התפילה של הנוסח הירושלמי. ועל אלו נוספו שיריהם של מיטב מלחיני הזמר העברי במאה השנים האחרונות. והנה פן נוסף המדגים את תהליך השיבה לארצנו - לא ניתן עוד לשמוע בירושלים בתי כנסת המתפללים בנוסח הטורקי, האורפלי, הבוכרי, הכורדי או הפרסי: כל בתי הכנסת של העדות הללו מתפללים באותו נוסח ירושלמי, המהווה כמין כור היתוך ירושלמי של בתי כנסת.

רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש בירושלים?
אל תסתבכו! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת הצעות מחיר בדוא"ל
1232
אירועים
80
סיורים
25
שנות נסיון
21
אנשי צוות
5000
לקוחות
תודה על פניתכם
ההודעה התקבלה במערכת,
אחזור אליכם בקרוב.
המקומות הכי יפים
אנו מזמינים אתכם לסיור שיחמם לכם את הלב וישאיר לכם טעם מיוחד שלא עובר לעולם בירושלים המדהימה
מדריכים מקצועיים
אנחנו חיים ונושמים את ירושלים, ועושים זאת במקצועיות, יצירתיות ועם הרבה אהבה.
25 שנות נסיון
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
מרכז מבקרים
ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים מציעים לכם טיולים וסיורים בירושלים וסביבותיה.
חוויה בלתי נשכחת
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
השותפים שלנו