מאמרים | הר הזיתים

הצעה לסיור בהר הזיתים

 
הר הזיתים
 מערך הדרכה זה נכתב בעקבות השתלמות מדריכים שהועברה על ידי הרב יצחק לוי. החלק העיקרי של המערך מבוסס על השתלמות זו ועל גביה הוספנו הערות, מידע וכדומה.
 
 אפשר להתחיל את הסיור מפסגת ההר – תצפית רחבעם, ואפשר להתחיל ממצפור יד אבשלום. היתרון שבאפשרות הראשונה הוא הנוחות, קרי, תצפית מפסגת וסיור במגמת ירידה. היתרון באפשרות השנייה הוא רצף הקבורה. הקברים הקרובים לנחל קדרון הם הקדומים ביותר וככל שעולים בהר, הנקברים הם מתקופות מאוחרות יותר. במערך זה, נפקוד את הקברים מנחל קדרון כלפי מעלה מכיוון שכך היה סדר הדברים בהשתלמות.
 
לפני שנצא לסיור, נעסוק במספר סוגיות הקשורות למקום:
 
קבורה
מקובל עלינו שכאשר אדם הולך לעולמו, קוברים אותו אולם מה המשמעות של כך?
בחז"ל ישנם מספר היבטים בנושא:
 1. בספר בראשית נאמר: "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" (בראשית ג, יט) בהתייחסות חז"ל לפסוק זה נאמר אדמה גזולה היא בידיך ועל כן יש להשיבה. כאשר אומר הקב"ה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" – פשט הפסוקים מתכוון להקב"ה יחד עם... האדמה. באדם יש שני צדדים, צד נשמתי וצד אדמתי. בשעת המיתה האדם נפרד מנשמתו ובשעת הקבורה האדם מחזיר את הצד האדמתי.
 2. כשהגמרא שואלת מדוע קוברים היא עונה שתי תשובות: א.  משום ביזיון המת. סוגיית הקבורה נידונה בסוגיית תליית אדם שעליו מצווה התורה שלו להשאיר את הוגה תלויה אלא לקוברה. חז"ל מדמים זאת למלך שהיה לו אח תאום שהוצא לתלייה, שהמלך יעשה כל שביכולתו על מנת לקבור את אחיו בעל אותו קלסתר פנים. הנמשל הוא שכאשר אדם, שנעשה בצלם, אינו קבור יש בכך משום ביזיון לרש"ע. אפשרות נוספת היא לומר שהביזיון הוא למשפחה. ב. משום כפרה – גם בתקופת בית ראשון וגם בתקופת בית שני היו קוברים בשני שלבים, בתחילה היו קוברים את הגופה ולאחר שמתעכל הבשר היו מלקטים את העצמות. יש מחלוקת תנאים האם יום ליקוט העצמות הוא יום שמחה או לא. ר' מאיר סבור שמכיוון שעוונות האדם נספגים בבשר, ביום ליקוט העצמות אין באדם עוונות ועל כן זהו יום שמחה. וכך יוצא שבעצם הקבורה יש צד של כפרה.
3. הרמב"ם בהלכות אבלות כותב שמי מקובר מקיים מצוות גמילות חסד בגופו ויש בזה קיום של מצות "ואהבת לרעך כמוך".   מקובל שהמשתתף בקבורה מקיים חסד של אמת.
4. הרב טיקוצ'ינסקי כתב ספר בשם "גשר החיים" ובו הוא עוסק ביחס שבין קבורת  המת לשריפת המת. כמו שאין ביכולתו של האדם לברוא בריה, כך אין ביכולתו לכלות בריה, כל שביכולתו הוא להעביר מאנרגיה אחת לאחרת. בשריפה אין מכלים את החומר אלא ממירים אותו לאנרגיה אחרת. לעומת זאת, בקבורה יש מימד של זריעה. אותם חומרים כימיים שיש בגופה נרקבים ולמעשה מתחברים לאדמה. בצורה זו יש אפילו לאדם המת מימד של המשכיות. על פי הסבר זה מתאים לקרוא לבית הקברות "בית החיים".
סוגיית פקידת קברים:  המקום הראשון בתנ"ך בו מופיעה סוגיית פקידת קברים הו א כאשר שאול נפרד משמואל לאחר משיחתו למלך ושמואל אומר לו: "בלכתך היום מעמדי  ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל..." (שמואל א, י, ב). על כל פנים, רואים בהלכה שאין עניין לפקוד קברים אלא רק ביום השנה ובחודשי אלול ותשרי. בנוסף, כותב המשנה ברורה שיש איסור לפנות אל המתים, לכן אין לבקש מהמת אלא שבזכות זכויותיו, יתקבלו תפילותינו ברצון.
 
הר הזיתים בתנ"ך
הר הזיתים מופיע בשמו בתנ"ך פעם אחת בלבד וזאת בספר זכריה יד, ד , בו מתאר הנביא את בקיעת הר הזיתים, חציו לדרום וחציו לצפון.
מקור הכרוך בהר הזיתים מדבר על "מעלה הזיתים" והוא נזכר בבריחתו של דוד המלך מפני אבשלום בנו בספר שמואל ב, טו, ל.
שלמה המלך בונה בסוף ימיו במה לכמוש שיקוץ מואב "בהר אשר על פני ירושלים" (מלכים א, יא, ז) . המילה "פני" מתארת את כיוון מזרח בד"כ, מכאן שמדובר על רכס הר הזיתים. בספר מלכים ב, כג, יג מדובר על הרפורמה הדתית שעושה יאשיהו ובה מתואר כי: "ואת הבמות אשר על פני ירושלים אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה המלך.... טמא המלך". הרד"ק אומר כי שמו של הר המשחה הוחלף והיה ל"הר המשחית" בגלל שהוא הושחת בעבודה זרה. 
בספר יחזקאל, יא, כג מתואר סילוק השכינה ושם כתוב: "ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמוד על ההר אשר מקדם לעיר". המילה "קדם" משמעותה צד מזרח. 
 
 
מדוע נבחר הר הזיתים כמקום קבורה?  
1. ההסבר הפשוט הוא מיקומו הגיאוגרפי. מצד אחד הר הזיתים קרוב לעיר, דבר המקל על נשיאת הגופה, ומאידך, הוא נמצא מחוץ לעיר, מזרחית לנחל קידרון.
2. המסלע בהר הזיתים הוא סלע גיר, סלע שקל לחצוב בו לעומת המסלע הקשה שנמצא במערב העיר (גיר מתקופת הקנומן). עובדה זו יכולה להסביר את העובדה שבחרו לקבור במקום הנוח יותר לחציבה.
3. כפי שצוין לעיל, מתואר בספר יחזקאל, יא, כג כי כאשר השכינה גלתה היא יצאה מהר הזיתים ומקובל לחשוב שלמקום הזה היא תחזור. חז"ל כותבים שיש מחילות מחילות שדרכם ישובו המתים להר הבית ואילו מהר הבית הדרך סלולה וישרה.
 
הערה:  מעיקר הדין אין איסור לקבור בתוך העיר, כפי שכותבת הגמרא בבבא בתרא, אלא שתיקנו להרחיק  את המתים 50 אמה מהעיר אך דין זה נכון גם לגבי בורסקאי ושאר מקצועות בעלי ריח חריף. הצד הטומאה שבדבר, כותבת המשנה שלפני העלייה לרגל היו מציינים את הקברים על ידי סיודם בסיד על מנת שהעולים שהיו עולים לירושלים בטהרה יידעו להתרחק מהם וכך לא יטמאו.
בימי בית שני הייתה הקפדה גדולה בירושלים שלא יקברו בתוך העיר, ואפילו פינו קברים, וזאת בגלל כבודה וחשיבותה של ירושלים.
תולדות בית הקברות:  סביר להניח שכבר בתקופה הקדומה (ברונזה קדומה) קברו בהר הזיתים בעיקר בחלק הדרומי של ההר. בכפר השילוח נמצאו נעל חמישים מערות קבורה. קבורת העניים הייתה במדרונות של הנחלים. אנו מוצאים מערות קבורה בכל הכיוונים אך בעיקר מצידה המערבי של העיר. בכנסיית הדומינוס פלביט ישנה מערת קבורה ובה גלוסקמאות, ממצא לא כ"כ שכיח באזור זה.  
בתקופה  הרומית והביזאנטית הנוכחות היהודית בירושלים קטנה מאוד וכן לא ידוע על בית קברות באותה תקופה. בתקופה האומאית והצלבנית משערים שקברו בכפר השילוח. כמו כן נמצאו קברים מתחת לקשת רובינסון. העדויות הקדומות לבית עלמין ממזרח להר הבית, הן מלפני כ-800 שנה והן מתייחסות לקבורה במקום שנמצא היום בית הקברות המוסלמי. קבורה זו נמשכה עד למאה ה-14. יש לנו עדות מרבי עובדיא מברטנורא שנפטר ב-1500 לערך, בו הוא מציין מקום נוסף שבו קוברים והכוונה היא במדרונות הר הזיתים.  לאחר מכן יש עדויות על קבורה מהאפיק של נחל קדרון ומזרחה. כלומר, הקברים הקדומים ביותר קרובים לנחל, וככל שעולים בהר מוצאים דמויות הקרובות אלינו יותר. 
הקבורה היא מוקד של כוח וסמכות בדומה לשחיטה ולסמיכה. עד אמצע המאה ה-19 הקבורה הייתה בחסות העדה הספרדית. לאחר מכן, ובעקבות השתדלות גדולה של אנשי העדה האשכנזית, גם הם מקבלים בעלות על הקבורה האשכנזית. עד כמעט אמצע המאה ה-20, רוב יהודי ירושלים נקברים בהר הזיתים כך שבסיור בהר אפשר, למעשה,  לעסוק    בתולדות ירושלים ובדמויות שפעלו בה.
 
בתחתית נחל קדרון יש שלוש מצבות יפות המתוארכות לסוף תקופת בית שני (כ-150 שנה לפני החורבן) 
מערת בני חזיר 
מערה זו היא המערה היחידה המזוהה. עשירי ירושלים היו נוהגים לקבור במערות קבורה גדולות, בדומה לקברי המלכים. בין העמודים יש כתובת המציינת את "בני חזיר" – משפחת כהונה מימי בית שני ולכן יש פה זיהוי מדויק. משמאל לעמודים, הסלע חצוב ומוחלק. פרופ' אביגד טוען שכמו שבקבר זכריה ויד אבשלום, יש חלק עליון המשמשת כמצבה – "נפש" בפי חז"ל ("אין עושים נפשות לצדיקים, דבריהם הם זיכרונם"), כך ייתכן לומר שהנפש הייתה ממוקמת שם. מערות הקבורה ממוקמות בתוך המערה.
 
קבר זכריה 
המסורת שקשורה לקבר זה לא מתייחסת לזכריה הנביא אלא לזכריה בן יהוידע הכהן שנרגם באבנים בידי ההמון בשל נבואות הזעם שלו (דברי הימים ב', כד, 2-21) בימיו של המלך יואש – מאה 7 לפני הספירה.  יואש ניצל מידי עתליה בעזרת יהוידע , אך נהג בכפיות טובה נוראית והרג את בנו של יהוידע. המבנה שאותו רואים הוא לא אבן אלא חציבה בסלע עצמו. בנוסף, המבנה אינו חלול, פירוש הדבר הוא שזוהי המציבה – הנפש אם כן היכן הקברים? אפשרות אחת גורסת שקבר בני חזיר היא המערה (לפי זה, משמאל למערה זה לא הנפש) ואפשרות שנייה מעלה את האפשרות שקברו מימין למצבה, היכן שמצויה מערת קבורה.
עד לתקופה הירדנית היו מסביב לקבר זכריה  כ-300 מצבות. בשנת 1961 איפשרו הירדנים לארכיאולוג הבריטי סצ'בורי לחשוף את בסיס קבר זכריה והלה עקר לשם כך את כל הקברים העתיקים שהיו בסמיכות לקבר. כיום לא נשאר מהם זכר.
 
יד אבשלום
זהו שמה העממי של המציבה מסוף ימי בית שני. לא ידוע מי בנה את המצבה, אך מזה כ-800 שנה היא מזוהה כקבר אבשלום – בנו המורד של דוד המלך אע"פ שהארכיאולוגים סוברים שי לא היה אפשר לבנות מצבה כה גדולה בתקופת בית ראשון. בשונה מקבר זכריה, המקום פה חלול והוא משמש כמערת קבורה ולא כמציבה. מסביב לקבר לא קברו משום שאף אחד לא רצה להיקבר ליד הבן הסורר. (נספח 1)

קבר יהושפט
צפונית למערת יד אבשלום נמצאת מערת קבורה המכונה "קבר יהושפט". שם ה ניתן למערה מכיוון שכתוב שיהושפט נקבר בנחל קדרון. מערה זו היא מערת קבורה בפני עצמה ובראשה עיטורים – עיטורי צמחים ולא דמויות כיאה לאותה תקופה.
גל קלונימוס בעל הנס: ראה נספח 2
 
חלקת הספרדים
אור חיים הקדוש:  חמישה נקראו קדושים: השל"ה, האר"י, העל שייח, הרש"ש ואור החיים. חי בין השנים 1696-1743. נולד במרוקו ובעקבות רדיפות נע לאיטליה (ליבורנו) ושם מפרסם את פירושו על התורה. בשלב מאוחר יחסית הוא מגיע לירושלים ובה הוא רותם את הקהילה האיטלקית למען ישיבה שהוא מקים במקום. האוניה שמעלה אותו לארץ לוקחת אותו בטעות לעכו במקום ליפו , אך מסתבר שהדבר יצא לטובה שכן בירושלים השתוללה מגיפה. כאשר המגיפה עוברת הוא עולה לירושלים ושם מקים את ישיבתו. 
בסמוך אליו קבורות שתי נשותיו, ר' מנחם מנדל משיקלוב – תלמידו ומערבה יותר ה"פרי חדש". (נספח 3)
הרש"ש – ר' שלום שרעבי:  1708-1777. נולד בתימן ועולה לארץ ישראל בשנת 1743. כאשר מגיע לירושלים מבקש לשמש כשרת בבית מדרש המקובלים של ר' גדליה חיוון. הסיפור מספר שמידי יום מתעוררות להם שאלות בהלכה שאין להם תשובה וביום שלמחרת הם מוצאים פתק עם התשובה. לילה אחד בת הרב מגלה שהרש"ש הוא זה שטומן את התשובה ובעקבות כך הוא נהפך לראש ישיבת "בית אל". הרש"ש הוא זה שממשיך את מפעלו של האר"י הקדוש בתחום הקבלה והוא זה שעורך את סידור האר"י, עם כל כוונותיו.
 מצבת ילד: צריך להבין שלפני 300 שנה תמותת הילדים הייתה גדולה מאוד ועל כן ישנם מצבות ילדים רבות.
 המנהג של הנחת אבן על גבי המצבה בא לסמל שהיינו כאן ופקדנו את הקבר. 
 השקעים על גבי המצבה נועדה לגמול חסד עם הציפורים, שיוכלו לשתות מהמים הנאגרים שם.
חלקת הקדושים
 בבית ליד המסגד גרות שתי משפחות יהודיות. בעת כניסתם לבית הם גילו שהרצפה מורכבת ממצבות קברים. כמובן שהם פינו את המצבות. 
חלקה שלמה של מאורעות תרפ"ט: ראה נספח מספר 4.
משפחת בן יהודה: מעל לשער יש כתובת "למחייה לשוננו אליעזר בן יהודה". באחוזה זו מצויים קבריהם של בני המשפחה. אב"י היה אדם עם חזון והמון מסירות נפש. האדם דיבר אך ורק בעברית עד כדי כך שנאלץ לנתק קשרים חברתיים בעקבות כך. כל הציבור החרדי היה נגדו ונידה אותו. מבחינתו לשון הקודש היא חלק מהתחייה הלאומית. החידוש הוא לא רק בשפה כי אם גם במיקום. כל חבריו של אב"י גרים ביפו (לדוגמת ברנר) אך לאב"י יש עניין מיוחד לחיות דווקא בירושלים. כל חייו הוא עובד על מילון כדי למצוא את השורשים של כל המילים. משימת החיים שאב"י לקח על עצמו שינתה עם שלם – היום כולנו מדברים בעברית. נספח מספר 5
בוריס ש"ץ: מצפון לחלקת הקבורה של אב"י קבור בוריס ש"ץ שעשה פריצת דרך בתחום האומנות. נספח מספר 6.
משה ברזני ומאיר פיינטיין: ראה נספח מספר 7
מנחם בגין: ראה נספח מספר 8
חלקת הפרושים
משפחת ילין (יעלין):  ראה נספח מספר 9.
ר' שלמה זלמן צורף:  4 שורות ממערב למבנה. מתלמידי הגאון. הוא זה שפרע את החוב של האשכנזים בחורבה ומפה אפשר לראות את בנייתה המחודשת של החורבה.
הרב אברהם קוק ובנו הרצי"ה: צפונית לגדר מתכת. ראה נספח 10.
הרב הנזיר: שורה מתחת לרב קוק. ראה נספח מספר 11.
הרב גורן: ראה נספח מספר 12
חלקת חללי תש"ח: בפסגת ההר. 
 
חלקת קהילת ירושלים
עולים לכביש ומשם פונים דרומה ונכנסים לחלקה חדשה – קהילת ירושלים. חלקה זו היא החדשה ביותר והיא פעילה משנת תרצ"ו-1936. פה קבורים אחרוני החיילים שעוד ניתן היה לקבור בתש"ח. 
קברי המגורשים מגוש קטיף- בקניין של קבר יש מימד נצחי ובחלומות הכי פרועים שלנו לא חשבנו שנגיע לשפל הזה שבו נצטרך לפנות את קברי בנינו ובנותינו. בליקוט עצמות יש אבלות של יום אחד מדאורייתא ואכן ביום שבו פינו את החללים המשפחות היו אבלים יום אחד. 
פנחס רוטנברג: ממוקם בין השיחים. ראה נספח מספר 13
ש"י עגנון: מזרחית לשיחים. ראה נספח מספר 14.
דמויות נוספות בחלקה זו: הנרייטה סולד, הרב אונטרמן, הרב קהתי, אורי צבי גרינברג, אדיר זיק.
 
 
 

רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש בירושלים?
אל תסתבכו! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת הצעות מחיר בדוא"ל
1232
אירועים
80
סיורים
25
שנות נסיון
21
אנשי צוות
5000
לקוחות
תודה על פניתכם
ההודעה התקבלה במערכת,
אחזור אליכם בקרוב.
המקומות הכי יפים
אנו מזמינים אתכם לסיור שיחמם לכם את הלב וישאיר לכם טעם מיוחד שלא עובר לעולם בירושלים המדהימה
מדריכים מקצועיים
אנחנו חיים ונושמים את ירושלים, ועושים זאת במקצועיות, יצירתיות ועם הרבה אהבה.
25 שנות נסיון
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
מרכז מבקרים
ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים מציעים לכם טיולים וסיורים בירושלים וסביבותיה.
חוויה בלתי נשכחת
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.