מאמרים | מנהרות הכותל

תמצית סיור במנהרות הכותל: תחנות נבחרות

תחנות נבחרות להדרכה במנהרות הכותל

הדגם הטופוגרפי
דגם זה מראה את התפתחותה של ירושלים לאורך הדורות. אנו מביטים כעת על תשתיתה של העיר הקדומה.בפסגתו של הר המוריה, הקרוי גם הר הבית ניצבת אבן השתיה, ממנה הושתת העולם, ואשר את הדיבור עליה נרחיב בהמשך.עליה ניצב בית המקדש הראשון, שנחרב בשנת 586 לפנה"ס. כעבור שבעים שנה הוא נבנה מחדש לאחר הצהרת כורש בתקופת שיבת ציון, ונחנך בשנת 516 לפנה"ס, כבניין צנוע יחסית. הוא שופץ כעבור שנים ע"י החשמונאים, ולאחר זמן גם על ידי  המלך הרומאי הורדוס. הורדוס בנאי מהולל (קיסריה, הרודיון, מצדה), וכשהוא ניגש לבנייה יש לשנות מס' דברים באופיו הטופוגרפי של הר הבית – תחילה הוא חוצב את חלקו הצפוני (להוריד חלק), ובונה ארבעה כתלים, ארבעה קירות תמך אשר יחזיקו רחבה גדולה (להוסיף חלק) עליה יבנה המקדש(להוסיף חלק). 420 שנה עומד
על מכונו בית המקדש השני, עד אשר נחרב בט' באב בשנת 70 לספירה ע"י טיטוס מלך רומא (להוריד חלק). כעבור שנים, ירושלים מחליפה ידיים ובשנת691 נבנה המבנה המונומנטלי המכונה 'כיפת הזהב' באותו המקום עליו עמד המקדש(על אבן השתיה - ולכן המבנה מכונה גם 'כיפת הסלע'.)  לאחר שנים, המוסלמים מעוניינים לגור קרוב למקום הקדוש להם ולכן הם ממלאים את הגיא הסמוך להר הבית בקשתות התומכות את בתיהם. (להוסיף חלק). זאת אומרת שאנו עומדים כעת בתוך קשת בת 700 שנה המחזיקה אחד מבתי הרובע המוסלמי.
רחבת התפילה החשופה כיום הינה רק תשיעית מאורך הכותל כולו – 57 מטרים לעומת 488! גובהו רק 19 מ' לעומת 40 מ' מקוריים! אנו נצא למסע היורד מתחת לפני השטח, אל כל אורכו של הכותל המערבי – ואל עברו המרהיב של עם ישראל.

מעבר הסתרים
זהו מסדרון תת קרקעי ארוך העובר מתחת לרח' השלשלת. המסדרון הינו חלק מבסיסו של גשר גדול, שהוביל מהעיר העליונה אל המקדש. לימים שוקמו חורבות גשר זה כבסיס לבתי העיר העתיקה. כיום מעבר הסתרים חסום ואנו נאלצים ללכת במעברים צרים, במעבר בין התק' הצלבנית, רומאית, מוסלמית ועוד. 
המעבר נקרא כך על פי הנחה (מוטעית) של חוקר מוסלמי שקבע כי במעבר זה הלך דוד המלך ממגדל דוד אל הר הבית.

קשת וילסון
זהו הקמרון המזרחי ביותר של מערכת קמרונות מימי בית שני. הקמרונות יצרו גשר ענק, שהוביל מן העיר העליונה של י-ם (הרובע היהודי של ימינו), עד לבית המקדש. לקשת עצמה יש שחזור מאוחר יותר – רק נדבכיה התחתונות  של הקשת הם מתק' ביהמ"ק. הקשת המקורית חרבה, אולי אפילו בידי תושבי י-ם עצמם, בזמן המצור במרד הגדול (66-70 לספירה). 
הקשת קרויה ע"ש החוקר הבריטי שגילה אותה. בכותל המערבי מצויים ארבעה שערים.
הנכנס בשערים רובינסון ווילסון הקדומים, היה מגיע ישירות אל מפלס רחבת הר הבית, לעומת שני השערים האחרים – וורן וברקלי בהם נכנסים מתחת למפלס.

החדר החשמונאי
זהו מבנה ציבורי יפהפה. לאולם סיתות הרודיאני, פס של כותרת ובסיסי עמודים. על הקיר יש  ציור של דמוי-עמוד. העמוד הועמד בצורה מלאכותית. החדר מתוארך לתק' בית שני. לא ידוע למה חדר זה שימש, אך ברור שזהו מבנה ציבורי – משום עיצובו הייחודי, ואבני הבליסטראות שנמצאו בו המעידות כי לאולם היה תפקיד גם בימי המרד הגדול.
דן בהט, הארכיאולוג  הרשמי של מנהרות הכותל העלה השערה האומרת כי מבנה זה הוא בעצם ה"חנות", אליה עברה הסנהדרין כ-40 שנה לפני חורבן בית המקדש.

נדבך רבא: האבן הגדולה
אורכה של אבן עצומה זו הוא 13.6 מטרים. גובהה מגיע ל-3.5 מט', עומקה 4.6 מט', ומשקלה 570 טון! לשם ההשוואה, 570 טון = 9 טנקי מרכבה = 250 פילים = 480 מכוניות!
איך מזיזים דבר כזה, מעלים אותה לגובה 15 מטרים,מסתתים בדיוק כזה ומעמידים בדיוק? רבים החוקרים שניסו לענות על שאלות אלו אולם אף אחד מהם לא נתן תשובה מספקת.
החורים המלבניים שבאבן – בתק' הביזאנטית רצו להפוך חלל גדול זה לבור מים, ולשם כך    יש לצפות את הקירות בטיח, ע"מ למנוע חלחול מים. אולם, סיתותה ההרודיאני (שני מסגרות      לאבן + החלקתה) לא אפשר את הצמדות הטיח לאבן. לכן נחצבו חורים מרובעים בקיר, שבתוכם הונחו מסמרים שחיברו אל הקיר אבן מחוספסת, עליה הטיח נתפס. ניתן לראות בבירור את האבן החלקה,המסמר, האבן הגסה והטיח.
למעלה מהאבן הגדולה ניתן לשים לב לשינויים בגודל וצורות האבנים – בניה מאוחרת יותר של מוסלמים.
האבן הגדולה שבורה – מישהו הצחיל לשוברה ועזב באמצע – השערה אומרת  שכשטיטוס מלך רומא החריב בשנת 70 לספירה את ביה"מק, לקח 4 גנרלים ע"מ שיהרסו את 4 כתלי הר הבית. הריסת הכותל המערבי ניתנה  לגנרל ושמו פנגר. נגזר משמיים שהכותל המערבי לא ייחרב לעולם כי שכינה במערב, ופנגד לא הצליח להרוס אותו – את כל האבנים היחסית קטנות שבכוצל (אבן ממוצעת שוקלת כ- 2 טון) הפיל, אולם קצת קשה לדחוף אבן השוקלת 570 טון, ולכן החל בחציבתה של האבן, עד שהתייאש.


שער וורן ומקום קודש הקודשים
שער וורן נקרא גם 'באב אל יהוד'.שער זה היה אחד משערי הר הבית שהיו לאורכו של הכותל המערבי. בזמן ביהמ"ק הוביל השער אל מעבר ארוך ממנו העפילו במדרגות אל ביהמ"ק. לאחר החורבן השער נסתם והרומאים והנוצרים לא הרשו ליהודים להגיע לכאן להתפלל.הערבים הרשו להתפלל ליד השערים ולכן לכאן הגיעו יהודים להתפלל. בשנת 1099, בעת הכיבוש הצלבני שכן כאן בית כנסת שכונה 'בית כנסת המערה'. הצלבנים הכניסו את כל יהודי ירושלים לתוכו, סגרו אותו והעלוהו באש.
השער מעוגל וזו ההוכחה שהשער לא מימי בית שני, משום שאז השערים היו מרובעים. ברעידת אדמה בשנת 1033 ניזוק השער וכך שופץ לקשת.
בצמוד לשער וורן – בנקודה הקרובה ביותר בכותל אל ביהמ"ק, אל מול קודש הקודשים. 97 מטרים פנימה שוכנת אבן השתיה, בפסגתו של הר הבית. אבן השתיה, ממנה הושתת העולם, וממנה נברא האדם הראשון. עליה היתה עקדת יצחק, ושני בתי המקדש היו עליה. באבן השתיה היו נפגשות שלושת הקדושות: כהן גדול בקודש הקודשים ביום כיפור.

מנהרת הכותל
15 שנים של עמל נדרשו לחופרי הכותל על מנת לחשוף מנהרה זו בת 150 המטרים ולגלות את אבני הכותל המכוסות המכוסות.
בעת שנלך לאורך הכותל נעבור מעל שני פירים מכוסים זכוכית. בראשון נראה את הרחוב ההרודיאני וחנויתיו, ובפיר השני ישנן אבני הכותל שהפילו הרומאים בזמן החורבן, והן עדיין מונחות במקום נפילתן.

הרחוב ההרודיאני
זהו קטע של רחוב מרוצף מימי בית שני, שבימי המקדש היה רח' ראשי ושוקק חיים – על מרצפות אלו דרכו תנאים מתק' בית שני – ריב"ז, ר' עקיבא ועוד ועוד. שני עמודים נותרו  במקום, כנראה חלק מקב' עמודים גדולה יותר – או אפילו כיכר עמודים.נראה כי כעבור מאות שנים השתמשו המוסלמים –הממלוכים בעמודים כיסודות למבנה שמעליהם.
ניתן להבחין באבן שעבודות סיתותה הופסקו באמצע – אבן זו היא חלק מההר, הר הבית – והיא סותתה לאבן שהיא חלק מהכותל המערבי, באותו סיתות מדויק ויפהפה-שימו לב להקפדה על כל פרט קטן, למרות שלא היה עוד צורך להמשכת העבודה הורדוס לא רצה שזה יפגום במראה הכותל.

המחצבה
כדאי לציין שלמרות שהורדוס המלך היה פרנואיד ושפיותו הנפשית מוטלת בספק – הוא רצח 11 מתוך 14 בניו, הרג את אשתו מרים החשמונאית, אך מרוב שאהב אותה קברה בתוך אמבט מלא דבש ובכל עת שרצה בא אליה, להורדוס היה כשרון אחד לא מבוטל – בנאי מהולל. כשהורדוס מחליט שהוא משפץ את בית המקדש שבנו החשמונאים, הוא עושה זאת ובגדול. מדוע הורדוס לוקי על עצמו פרויקט זה? בנספחים תוכלו למצוא את גרסתו של יוספוס פלאביוס לעומת מקורותינו בסיפורם על בבא בן בוטא. כך או כך, אי אפשר שלא להתפעל מהגודל והעוצמה של בית המקדש (עליו דיברנו בדגם החשמלי). נוסיף על כך את העובדה שבין שורות הכותל אין שום חומר מלכד, וכל שורה פונה פנימה במרחק של כשני סנטימטרים, כי כך אסתטי יותר והבניין לא נראה כאילו עומד ליפול(ראה דוגמת מגדל פיזה).
כיצד נחצבו אבני הענק האלו, הורמו לגובה כה גדול וסותתו?  

תעלת המים החשמונאית
ירושלים הינה עיר הררית על ספר המדבר, אשר מהווה מרכז עולמי לבאים אליה – מהיכן יספקו מים לכולם?כאן, בצפונו של הר הבית נתגלתה תעלת מים באורך 80 מטרים, שנחצבה ככל הנראה על ידי החשמונאים. דרך התעלה, שנחצבה בסלע הגיר הרך, זרמו מים מצפונה של העיר אל הר הבית ואל העיר. כשהורדוס משפץ את בית המקדש ומרחיב את כתלי הר הבית הוא חוסם את התעלה(היא לא היתה נחוצה לו, משום שהו הביא מים מהדרום.)
בהמשך התעלה נבחין בסכר- מדרגות המוליכות אל קיר אבן שחוסם את התעלה. זה הסכר שבנה הורדוס כדי לעצור את המשך זרימת המים להר הבית.

בריכת הסטרותיון
בצפון הר הבית בנה הורדוס את מצודת האנטוניה שתגן על המקדש. סביב המצודה בנה חפיר עמוק ורחב שיקשה על הכניסה אליה. בחפירה הותקנה בריכת מים ציבורית שתקלוט את מי התעלה החשמונאית, וכך, התעלה שבעבר הובילה מים אל הר הבית כעת הובילה מים אל החפיר, שכונה "בריכת הסתרוטיון".(סתרוטיון = עפרוני, ציפור קטנה. הבריכה כונתה כך כי היתה הקטנה שבבריכות ירושלים. 
בשנת 135 לספירה, לאחר מרד בר כובכא מצווה הקיסר הרומאי הדריאנוס לבנות על הריסות ירושלים עיר אלילית, אליה קפיטולינה שמה. הוא הורה לבנות כיכר שוק גדולה, מעל בריכת הסתרוטיון. (שריד משער השוק נמצא ממש מעלינו, ברח' ויאה דלורוזה, ומכונה "אקה הומו" – הנה האיש בלטינית .) השטח שלפנינו הוא רק שמינית מהבריכה.

נספחים

שתי גרסאות לשאלה מדוע הורדוס בחר לשפץ את בית המקדש?

הורדוס: "ראה את העבד הרע הזה (הורדוס) מה הוא עושה!"
בבא בן בוטא: "מה אעשה?"
הורדוס:" קלל אותו!"
בבא: "כתוב – 'גם במדעך מלך אל תקלל' ".
הורדוס: "זה (הורדוס) אינו מלך!"
בבא: "ויהא אפילו סתם עשיר, וכתוב – 'ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר'. ויהא אפילו רק נשיא, וכתוב- 'ונשיא בעמך לא תאור' ".
הורדוס:" זה בעושה מעשה עמך, אך זה (הורדוס) לא עושה מעשה עמך?!"
בבא: "אני מפחד ממנו (מהורדוס)"
הורדוס: "אין כאן שום אדם שילך ויאמר לו, כי רק אני ואתה יושבים כאן".
בבא: "כתוב – כי עוף השמיים יוליך את הקול, ובעל כנפיים יגיד דבר"
הורדוס: "אני הורדוס, ואילו ידעתי שהחכמים זהירים כל כך שלא לקללני, לא הייתי הורגם. עכשיו מה תקנתי? "
בבא: "אתה כיבית מאורו של עולם, לך ועסוק באורו של עולם."


וכה אמר הורדוס:
בני ארצי החביבים! חושב אני, כי אך למותר הוא שאדבר לפניכם על כל מפעלי אשר פעלתי מיום מלכי, אף כי כולם היו מכוונים יותר לשם ביטחונכם מאשר להגדיל את כבודי. ויען כי גם בעיתות מצוקה חשתי להושיעכם, ובבניינים אשר בניתי דאגתי לביטחונכם יותר מאשר לביטחוני, על כן הנני בטוח כי רק על פי רצון ה', נחיתי את עם היהודים לעושר אשר לא ידעו כמוהו קודם לכן. אך כאמור, חשבתי למותר לפרט לפניכם את כל פרשת מפעלי בארץ ואת דבר הערים אשר בניתי בארצכם ובגלילות השייכים לה למען הרים את ערך עמכם למאוד, כי הלוא כל זה גלוי וידוע לכם למדי. אבל עתה רציתי רק להוכיח לכם במילים אחדות, כי המפעל הזה אשר אני נכון לגשת אליו, גם הוא מיועד אך ורק לרומם את כבוד ה' ואת כבודכם אתם. אבתיכם בנו את המקדש הזה לכבוד אל עליון בשובם מבבל, אולם חסרו לו שישים אמה בגובהו, לעומת גובה המקדש הקדום אשר בנה שלמה. אך לא מרפיון ידם עשו כן, כי לא בהם היה תלוי הדבר הזה – להרים את המקדש לגובהו הראשון. כורש ודריווש בן היסטספס התוו לפניהם את התכנית לבנות על פיה את המקדש, ובהיותם משועבדים למלכים האלה ולבאים אחריהם, ואחרי כן למלכי מקדוניה, לא הייתה להם היכולת לשוב ולהרים את מזכרת הנצח, ליראתם את ה' , לגובהה הקדום. והנה, יען כי בחסד אל הגעתי למלכות, ואזכה לימי שלום ארוכים, ואאסוף אוצרות רבים, וארכוש הכנסות גדולות, ומה שנכבד ביותר, ואשר אוכל לאמור בכל פה, כי את הרומאים, מושלי התבל, הנני עומד בקשרים ידידותיים, על כן אמרתי, אתאמץ ואשלים את אשר לא יכלו אבותינו לעשות מתוך אונס ומתוך שעבוד לשלטון הזרים. ובזאת אשלמה נא לאלוהים תודות בעבור כל חסדיו אשר עשה עמי בכל ימי מלכותי" (קדמוניות היהודים, טו יא, 382)

אמרו:
מי שלא ראה בניין הורדוס – לא ראה במיין נאה מימיו.
במה בנאו? אמר רבה באבני שיש ומרמר, ויש אומרים באבני כוחל, שיש ומרמר, מוציא שפה ומכניס שפה, כדי שיקבלו את הסיד.
ביקש לצפותם זהב – אמרו לו חכמים "הנח, כך יפה יותר, שנראין כגלי הים"
(בבלי, בבא בתרא, ג ע"ב)





 

רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש בירושלים?
אל תסתבכו! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת הצעות מחיר בדוא"ל
1232
אירועים
80
סיורים
25
שנות נסיון
21
אנשי צוות
5000
לקוחות
תודה על פניתכם
ההודעה התקבלה במערכת,
אחזור אליכם בקרוב.
המקומות הכי יפים
אנו מזמינים אתכם לסיור שיחמם לכם את הלב וישאיר לכם טעם מיוחד שלא עובר לעולם בירושלים המדהימה
מדריכים מקצועיים
אנחנו חיים ונושמים את ירושלים, ועושים זאת במקצועיות, יצירתיות ועם הרבה אהבה.
25 שנות נסיון
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
מרכז מבקרים
ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים מציעים לכם טיולים וסיורים בירושלים וסביבותיה.
חוויה בלתי נשכחת
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
השותפים שלנו