מאמרים | מאה שערים

מאה שערים והשכונות הסובבות אותה

 
מאה שערים 

רקע על השכונה
("מאה שערים" הוא בעצם שם כולל לשכונות חרדיות רבות הסמוכות לשכונה המקורית אליה נתייחס להלן:)
נוסדה בשנת תרל"ד (1874) על ידי משפחות אשכנזים מפולין ומליטא ירושלמיות מעדת הפרושים (מתנגדים לחסידות) שגרו בעיר העתיקה. השכונה היא החמישית שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה (משכנות שאננים, מחנה ישראל, נחלת שבעה, בית דוד).
הרעיון בהקמת השכונה החל בבית הכנסת "מנחם ציון" (אשר בעיר העתיקה) במוצ"ש פרשת תולדות כאשר הרב שלמה זלמן בהר"ן, מפרנסי הקהילה, נשא את הדברים הנ"ל:
"ירושלים חפצה בבניה-בוניה ורק הפחד שבלבבות מעכב ,אם יבואו מאה אנשים ראשונים - יבוא כל העם אחריהם, והם יהיו הזוכים ,שתתגלגל הזכות על ידם ,מאה שערים נפתח- והקב"ה יפתח לנו שערי שמיים."
שם השכונה נגזר מפרשת השבוע של אותה השבת: 
"..ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'..יי (בראשית כו',יב')
 [הכוונה בשערים היא כמות תבואה כגון 100 קילו].

לשכונה 6 שערים: 
 שער ירושלים - השער המזרחי,ברחוב מאה שערים. 
 שער בית דוד - השער הדרומי מזרחי ברחוב סלאנט.
 שער התווך- (שער ר' יעקב סופר) בין רחוב סלאנט לסלונים. 
 שער הריחיים-השער הדרומי מערבי ע"ש טחנת הקמח שהוקמה באזור. 
 שער ליפתא-השער המערבי (נקרא גם שער רייצס או שער שלמה שוסטר). 
 שער האמצעי-השער הצפוני,הפונה אל רחוב בהר"ן.
 
אדמת השכונה נקנתה מידי ערביי הכפר ליפתא. שטחה היה רחוק מהדרך המרכזית ליפו ושומם יחסית (בזול יחסית). תכנון השכונה נעשה ע"י האדריכל קונרד שיק במבנה של טורי בתים המקיפים חצר פנימית בה יש מבני ציבור, בורות מים, וגינה. עם השנים התוכנית המקורית שונתה ע"י תוספות בנייה, עקב ריבוי האוכלוסיה, אז נתמלאה החצר מבנים.
השכונה תמיד הייתה דתית, אך נעשתה קיצונית בהשפעת ה"רבי מבריסק" - הרב יהושע יהודה לייב דיסקין שנודע בקנאותו. בראשיתה,הייתה השכונה מרכז לחיים תוססים - תצוגות אופנה ,פנס קסם ראשון וגרמופון אך עם תחלופת האוכלוסין הפכה למרכז שמרנות ולמוקד של החברה החרדית בירושלים.
 
מעניין לדעת:
בשנת 1949 חגגו את יום העצמאות בישיבה הגדולה של מאה שערים כי ראש הישיבה היה ציוני 
אנשי פתח תקוה היו נוהגים לעבור עם הביכורים בשכונה בדרכם לבית כנסת החורבה בעיר העתיקה
המרפסות במאה שערים נבנו רק אחרי 1892 בזכות היכולת לייבא ברזל מחו"ל - משאריות של פסי רכבת.
לשכונה תקנות כמו ניקיון השווקים,איסור השכרת דירה למי שאינו 'ישראל כשר',בריאות,חינוך ועוד.
                        
הישיבה הגדולה - מרכז מאה שערים
בניין זה הוא הבניין הציבורי החשוב ביותר בשכונה. עיצובו מזכיר את החזית והחלל של בתי כנסת במזרח אירופה. החזית, ניאו ברוקית, "יהודית" בנויה בטכנולוגית אבן מקומית ומעוטרת בחלון עגול ובתוכו משקוף עץ בצורת מגן דוד.
הישיבה הוקמה ע"י ר' שאול שלמה הלוי הורביץ כמתחרה לישיבת "עץ החיים". בישיבה 8 כיתות תלמוד תורה וגן ילדים. בין המלמדים בה היו: ר' יוסף גרשון הורביץ- נכד הרב מנטבורנה, ר' יהושע לייב דיסקין המכונה "הרבי מבריסק", ר' שמואל סלנט, ר' חיים ברלין (בן הנצי"ב) ועוד.
בשנת תרפ"א (1921) נערכת בישיבה אסיפה בקשר להפצת השקל הציוני. באסיפה נאמו הראי"ה קוק והר' ציון מאיר. בנואם מעבירים מסרים:"לו עמי שומע לי לא ישאר אף יהודי שלא ישקול את השקל הציוני".
בשנת תרפ"ט (1927) בחגיגות 25 שנה למזרחי נערכה אסיפה פומבית בישיבה. בין הנואמים הראי"ה קוק, הר' מאיר בר אילן, הר' פישמן (כולם ציוניים).
 
תלמוד תורה
מצווה מהתורה שכל אדם קובע עיתים ללימוד תורה, ושכל אחד מישראל מלמד את בניו תורה, שנאמר "שמע ישראל את החוקים והמשפטים ולמדתם אותם ושמרתם לעשות ושננתם לבניך".
"משיתחיל לדבר מלמדים את הילד תורה ציווה לנו משה, ופסוק ראשון מקריאת שמע", אחר כך מלמדים 
אותו מעט מפסוקי התורה עד שיגיע לגיל שלוש, ואחרי ה'חלקה' מביאים אותו לתלמוד תורה עטוף בטלית כדי שלא יראה חיות טמאות בדרך, וכך היה נהוג כי הנער הרך ילמד בתלמוד תורה משעות הבוקר עד שעות אחה"צ המאוחרות.
בתלמוד תורה ישנה שיטת חינוך מיוחדת, לילדים אין חוק בית ספר, אין להם מערכת, אין שיעורי בית, הכל נעשה בתוך התלמוד תורה.
 
חסידות חב"ד
חסידות זו נוסדה בשנת 1788. היו לה 5 אדמו"רים חשובים:
1. "האדמור הזקן" – רבי שניאור זלמן מלאדי. בעל ה"תניא".
2. "מטעלא רבה" – האדמו"ר האמצעי, רבי דב בר.
3. רבי מנחם מנדל המכונה ה"צמח צדק".
4. רבי שלום דב בר.
5. הרבי מלובאביץ', מנחם מנדל שניאורסון (אליו מיחסים מיעוט החסידות את התואר "המשיח").
ייחודה של חסידות חב"ד היא גם בדרכה המיוחדת בהקניית רעיונותיהם החסידיים וגם בצורות הארגוניות שהתפתחו בה. דרכה של חב"ד התבססה בעיקר על החלק השכלי שבה, ולכן גם התפתחה ספרות חב"דית גדולה. מתוך הדגשת צד העיון והמחשבה של כל אחד, הגיעה חב"ד למסקנה שאין לסמוך על קדושתו של הרבי בלבד, אלא יש לדרוש גם את מאמצו של כל חסיד לקראת השלמות (חב"ד= חכמה, בינה, דעת)
הארגון המסועף של חב"ד מושתת על "שליחים". לחב"ד מרכזים באמריקה, צפון אפריקה, פרס, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד ועוד ועוד.. כמו- כן חב"ד מפיצה חוברות בשפות כמו עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, צרפתית, איטלקית ועוד.
שיטת חב"ד בהלכה מחמירה מאד.
מסופר על חסיד אחד שנשלח ע"י האדמור ואמר לו שהוא מפחד על ילדיו, אולי יושפעו לרעה מהמקום אליו הם נשלחו. האדמו"ר אמר לו " אויף מיינע פלייטס" – 'על הכתפיים שלי.' 
ז"א – אל תדאג, אם אתה מאמין בשליחותך באמת, שום דבר רע לא יקרה לך.
 
השטיבלאך
שטיבל הוא תרגום מאידיש "חדר קטן" ("לך" בסוף המילה הוא לשון רבים). כך מכנים את בתי התפילה הקטנים בניגוד לבתי כנסיות גדולים. 
ראשיתו של השטיבל בחסידות כאשר החסידים רצו להתפלל בנוסח (שמבוסס על נוסח האר"י) בינם לבין עצמם. בתחילת החסידות אסרו עליהםלעשות זאת בבתי הכנסיות הרשמיים של הקהילה, ולכן הם שכרו חדרים או בתים קטנים שנועדו למגורים... והתפללו בהם בדביקות רבה.
בשכונות הוותיקות של ירושלים נבנו שטיבלך לתפילה עד שנבנו בתי הכנסת המרכזיים שבהם יש זמנים מדויקים לתפילה, בשטיבלך אפשר להתפלל משעת בוקר מוקדמת עד הצהריים תפילת שחרית, ומהצהריים עד שקיעת השמש תפילת מנחה, ולאחר שקיעת השמש תפילת ערבית עד אחרי חצות הלילה, 24 שעות יש פעילות של תפילה במקום.
 
שלושה מהשטיבלאך קרויים ע"ש תושבי השכונה שפעלו להקמתה:
אחד מהם הוא ר' אפריים קאלאכער "הסייד" יהודי ערירי שהשקיע את כל כספו שהרוויח בסיוד בניין זה. הוא היה חסיד ודאג לעשות השכמה:
 "זה עשרות בשנים שר' אפרים הינו עושה מעשה אבותיו. מעורר ישנים באשמורת הבוקר בכל הבתים והרחובות של 100 שערים והסביבה ומקיץ נרדמים ללמוד תורה לשמה".
(מספר א.ח. אלחנני)
 
"הנה השטיבל המפורסם של הבית כנסת הראשון של 100 שערים, "ישועת יעקב" על ידו שרשרת של בתי כנסיות קטנים שמניינים נכנסים ויוצאים מתוכם ברציפות כסרט קולנוע. ב"שטיבל" כבפרלמנט הידוע מפרקים קואליציות ומרכיבים ממשלות, מעלים ומורידים נשיאים. ובעזרת הנשים - כמה נשים צדקניות עטופות במטפחת, מחזיקות בידיהן את ספריהן, ממלמלות ומניעות ראשן הרכון בקצב אחד , כעצים בשלכת, מה עצובות ונוגות עיניהן.
 
שוק "עין יעקב"
מרכז החיים המסחריים של תושבי השכונה, העוני מתבטא בכל דוכן, בעוד שפעם קנו בשכונה חצי לחם, חצי חבילה, חמאה, גבינה במשקל, זיתים קטנים במשקל, ביסקוויטים במשקל, ופלה שבורים, חצי פיתה פלאפל, טחינה עם דבש, ביצים קנו רק 5/6 בשבוע, אין סופרמארקט יש מכולת וחנות למוצרי ניקיון, דיסקית ודברי תפירה, חנות ליין, יש מי שמוכרת לחם בבית, או חנות לדג מלוח ונפט, חנות לדברי מתיקה ועוד.
 
מאה שערים והשוק שלה נשארו פינת חמד אפשר עוד למצוא את האנשים הנקראים ע"ש המקצוע שלהם כמו נחם בלעכער (הפחח)
אשר פון די קנעפלך (חנות כפתורים) שמעון דער פישר (חנות דגים) ועוד.
 
בית התבשיל
הכנסת האורחים המסורתית.מעין קבלת אורחים והענקת קורת גג, מאכל ומשקה, מצווה זו היא מהעיקריות שבמצוות בין אדם לחברו.
מסעדה קטנה עבור מי שאין לו מה לאכול או מי שמגיע לשכונה בשעות הקטנות של הלילה - ימצא מקום ללון באכסניה של הכנסת אורחים.
כיום המקום הקיים במאה שערים נקרא בית התבשיל ולא הכנסת אורחים כדי לא לבייש את האנשים שמגיעים אליה.בכל יום סועדים שם מאות בני אדם וגם יוצאות משם ארוחות חמות למי שאינו יכול להגיע.
 
ישיבת "תולדות אהרון"
החסידים הגיעו מהונגריה בתקופת המנדט הבריטי. באותם הימים היו שני מוקדי השפעה מרכזיים ביהדות הונגריה: רבי יואל מסאטמר ורבי חיים אליעזר ממונקאטש. חסידי רבי יואל ניסו לפגוע ברבי אהרון רוט ( מקורב לרבי ממונקאטש) בכך ששמו מסמרים חלודים במקווה שלו. קרה נס והרבי לא נפגע אך הוא החליט לעזוב את סאטמר עם חבורה מחסידיו ולעלות לארץ ישראל.
כאן עיצב רבי אהרון את חסידותו הא"י – בלבוש ירושלמי (בגדי פסים אפורים-שחורים בימי חול, ופסים זהוב-חום בשבתות ויו"ט.. מגבעת ירושלמרית וכיפה לבנה גדולה).
לאחר מותו ירשו חתנו, רבי אברהם יצחק קאהן ולא בנו, רבי אברהם חיים. סטיה זו מקורה בסיפור מעניין – במהלך השבעה חלם החתן, הרב קאהן שרבי אהרון שנפטר בא אליו וציווה אותו להיות היורש. מרבית החסידים קיבלו מרותו בעקבות החלום והם קרויים היום חסידי " תולדות אהרון " עש"  המייסד. הבן שסירב לקבל את הגזירה פרש עם מיעוט והקים חסידות מתחרה הנקראת "שומרי אמונים". מתנגדיו של הרב קאהן טוענים שהפיצול נוצר בגלל שהבן נודע במתינותו היחסית כלפי הציונות ורעיון הבית הלאומי לעומת הרב קאהן שייצג את קנאותו של רבי אהרון והיה לפיכך ממשיכו הטבעי. לאחר מס' שנים נוצר פיצול גם בין בניו של החתן. .
החסידים היום גרים בשכונת בתי אונגרין. קהלם גדל משנה לשנה בשל הריבוי הטבעי ובשל ההתפייסות עם חסידות סאטמר שהוסיפו חיזוק רב.
הייחודיות בחסידות זו היא העובדה שזו החסידות היחידה שנוסדה בארץ ישראל. לכן גם החסידים מאד מושרשים בירושלים – ועובדה זו גם מתבטאת בכך שהם צריכים לבקש רשות מהרבי לעזוב את ירושלים.
דבר יחודי נוסף הו תפילתם – קירות הישיבה רועדים כשהם צועקים בתפילה " יהי שם ה' מבורך ". כמו-כן, תפילתם מלווה בריקודים סוערים.
   
בית מדרש ברסלב
החסידות צמחה בעיירה ברסלב שבאוקראינה בהנהגת ר' נחמן נינו של ר' ישראל הבעש"ט מייסד תנועת החסידות.עוד בימי ר' נחמן הייתה החסידות שנויה במחלוקת בשל מנהיגיה יוצאי הדופן והביקורת שהופנתה מר' נחמן כלפי גדולי מנהיגי החסידות בזמנו.
כשנפטר,נקבר ר' נחמן באומן ולאחר מותו לא קיבלו חסידיו רבי אחר מתוך אמונה בהבטחתו של ר' נחמן כי "האש שלי תוקד עד בוא המשיח" ולכן נקראת 'החסידות המתה'.
לפני פטירתו אמר הרבי שמי שיעלה לקברו באומן,יאמר 10 מזמורי תהילים, וייתן פרוטה לצדקה מובטח לו כי לאחר מותו רבי נחמן ימשכנו בציציות ראשו ויצילנו מאש הגיהנום.
 
*המייחד את החסידות זה שמח"ה :שמחה ,מקווה, חצות, התבודדות.
*בהיכל הישיבה שהוקם בסוף שנות ה-70 נמצא כיסאו של רבי נחמן שהצליחו החסידים להבריח מבריה"מ הקומוניסטית.
*ניתן לזהות מוסדות ברסלב כי בשמם תופיע המילה "נחל" -לקוח מהפסוק "נחל נובע מקור חכמה" שראשי תבותיו יוצרים בשינוי את שמו של ר' נחמן.
 
בית יעקב
שרה שנירר- נולדה בקרקוב שבגליציה בשנת תרמ"ג (1883) למשפחה מסורתית מהמעמד הבינוני.למדה בבית ספר פולני.בשל מעמדם נאלצה לעבוד כתופרת אבל התמידה לקרוא בתנ"ך, בספרי אגדה ובספרי הרש"ר הירש. בשנת 1914 (מלחמת העולם הראשונה) עוברת עם משפחתה לוינה ושם היא נחשפת לחיי האשכנזים האורתודוכסים.
בשבת חנוכה 19.12.1914 היא הולכת לתפילה בבית כנסת של הרב פלש.ושומעת את הדרשה שלו על תפקיד הנשים במרד המכבים.הוא תבע מהנשים של זמנו לפעול על פי זה.שרה הושפעה מאוד מהדרשה -
 
"עוד בהיותי צעירה לימים, חשבתי רבות על התהום השוררת בין האם והבת...ובשמעי את דרשתו המלאת התלהבות של הרב פלש הבינותי שהסיבה היחידה היא שלנערה היהודיה אין אפשרות לשמוע אפילו מילה אחת משפיעה בעד תורתנו הקדושה.."
(ר' ירחון בית יעקב, כסלו-טבת תש"א) 
 
דבר זה מביא אותה לייסד את בית הספר הראשון לנערות. שעד כה לא ניתנה הסכמה לייסוד בית ספר כזה.הצלחתה כרוכה בכך שהייתה תופרת צנועה שאינה בעלת השכלה חילונית ולא נציגה של קבוצה או זרם רוחני ביהדות המערב.
בית הספר עובר קשיים, אך מתפתח בעזרת ובזכות תנועת "אגודת ישראל".
 
בתי נייטין
ר' מנחם נייטין עלה מארצות הברית לירושלים. בהיותו אוהב תורה וחשוך בנים הקים בעיר העתיקה בית מדרש "מנחם ציון" - בשביל אמנים ובעלי מלאכה בו התפללו ותיקין ואחר-כך למדו בו שיעורים מיוחדים לבעלי מלאכה.
 
בתי נייטין נבנו בשנת 1910 (תר"ע) תכנית הבנייה הייתה ל 60 דירות.
מכספו של ר' מנחם נבנו 41 דירות ואת שאר הדירות בנו מכסף נוסף שהביאו מארצות הברית.
 
 
 
בתי אונגרין
השכונה מוקמת בשנת 1891 ע"י הכולל ההונגרי במטרה למצוא פתרון למצוקת הדיור של תלמידיו ולהמשיך להשפיע בתוכם.
בשכונה כ- 400 יחידות דיור
 
*אופי הבנייה הוא מזרח-אירופאי :בתים ציוריים צמודים,חצר משולשת,גרמי מדרגות,אפלוליות וקדרת פיסית.
*ההונגרים-חסידים קנאים דתית.
*על מנת לא להפלות בין האנשים, נבנו כל הבתים באותו גודל וצורה.
 
ש"י עגנון, תמול שלשום:
"... כל הבתים דומים זה לזה, ושני חדרים לכל דירה, ומקצוע קטן שהנשים מבשלות שם את תבשיליהן. וחצר גדולה מרוצפת אבנים מהלכת בין שורה של בתים לחברתה, ושם בור המים.
כשם שהבתים שווין זה לזה כך יושביהן שווין. כולם אנשים של תורה ושומרי תורה ומצוות, שעובדים את בוראם מתוך בטן מלאה. ואינם מוותרים לשום אדם לא בענייני עצמם ולא בענייני שמים, וכל אדם שאינו כמותם נפרעים ממנו על ידי רדיפות ובזיונות וחרמים ומניעת חלוקה וגירושין." 
 
שכונת בית ישראל
השכונה נוסדה בשנת 1886 ע"י חברה מסחרית שבראשה עמדו מספר עסקנים של היישוב הישן. נקראת על פי דברי יחזקאל בנבואתו על גאולת העם והארץ "והרביתי לכם אדם כל בית ישראל כולה ונושבו הערים והחרבות תיבנינה..."
השכונה כונתה 'מאה שערים החדשה' כי נבנתה מולה.בשכונה גרו אנשים עניים שלא יכלו לרכוש דירה במאה שערים.הרחוב הראשי נקרא ע"ש יצחק צבי דיין שקנה את הקרקע.
 
*לכל 2 בתים יש בור מים שנמצא בחצר מרווחת
השטח נקרא "בירכה" (בריכה בערבית) ,מקום נמוך ולא מנוקז, בו נקוו מי גשמים. הייתה סברה שלכאן נשפך הדשן מקורבנות בית המקדש.
 
שכונת נחלת צבי
השכונה נוסדה בשנת 1889 מכספי הברון מוריס (משה) דה הירש ונקראה על שמו (הירש  = צבי בגרמנית).
הייתה שכונה של תימנים,שלמדו סיתות בבית הספר כי"ח ובנו את בתיהם בעצמם.
נבנו 75 בתים בסגנון דומה לזה שבתימן.
רחוב תרמ"ב-ע"ש השנה (1882) בה עלו התימנים כי ראו בפסוקים משיר השירים "עורי צפון ובואי תימן" ו "אעלה בתמר"  בתמר-חילוף אותיות של תרמ"ב,רמז לשנת עלייתם.
 
שכונת בתי וארשה
הסבר על היציאה מהחומות: הסבר על החיים בתקופה בה נבנו מאה שערים ושכנותיה, המאה ה-19 והלאה; לא היה חשמל, לא היו מים זורמים- היה בור, הסבר על חיי החצר- הכביסה, הייתה צפיפות גדולה בעיר העתיקה מוקפת החומה, היו מחלות רבות ופתרונות הדיור שהוצעו, בתוך החומה, לא הספיקו. לכן היה צורך בפתרון אחר; בניית שכונות יהודיות מחוץ לחומה. השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומה הייתה משכנות שאננים ואחריה הוקמו עוד ועוד שכונות. מאה שערים הייתה השכונה השישית מחוץ לחומה. נרחיב על בנייתה של מאה שערים בהמשך. מסביב לגרעין של מאה שערים נבנו, כאמור, עוד שכונות. אחת משכונות אלה היא השכונה שאנו עומדים בה כעת הנקראת "בתי וארשה". שכונה זו הוקמה במתכונת של 'כולל'; אגודה של אנשים שהגיעו ביחד מחו"ל, שם היה להם 'כולל' שאיגד אותם יחד. הבתים שהקימו היו מכספי הציבור של ה-'כולל' שלהם. הבתים האלו נבנו מכספי ה-'כולל' בווארשה ורוב האנשים שגרו כאן הגיעו משם. 
 
שכונת שערי משה
משה ויטנברג- היה סוחר עשיר בעיר ויטבסק, עולה לירושלים בשנת תרמ"א (1881) היה חסיד חב"ד. ויטנברג היה חשוך בנים ולכן, ע"מ שיהיו איזה שהם יורשים הוא מחליט לבנות בתים לעניי ירושלים בתוך העיר העתיקה ומחוץ לה (ליד שער שכם עדיין קיימים מספר בתים ובית כנסת על שמו)
 
בשנת תרמ"ה (1885) הוא מקים את שכונת שערי משה- ליד מאה שערים. 39 בתים ו 2 בורות מים במרכז
 
נכנסים מרחוב בהר"ן לרחוב החרש לשתי התחנות הבאות:
 
בית פייגא
פייגא היא "הרבצען" רעייתו של ר' יואליש - הרבי מסאטמר  [ הרב יואל טייטלבאום כתב "יואל משה" וניצל ברכבת של קסטנר ]  ר' יואל הגיע ארצה וירד לארצות הברית לאחר שנפטר מונה אחינו לאדמו"ר  אבל פייגא הייתה בעלת כוח ושלטה על כספים מרובים.על שמה נקרא בית פייגא ליד בית הדין של העדה החרדית.
 
בתי הוראה מטעם העדה החרדית
בבית הוראה זה יושבים רבנים ותלמידי חכמים העונים לציבור לשאלות הלכתיות יומיומיות כגון כשרות וטהרת המשפחה..
בית הרב קוק
 
 הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה הרב הראשי לארץ ישראל בשנים      
1921-1935. אישיותו הקרינה על כולם, וממשיכה להקרין עד היום. הרב קוק אהב כל יהודי אהבה שאינה תלויה בדבר, גם אם הבחין בדיעות ובהתנהגויות שנראו בעיניו עקומות. הוא טען, שבכל דיעה ובכל מחשבה יהודית יש אמת פנימית, ואם מצרפים את כולן ומעמידים את זו לצד זו, ולא את זו לעומת זו, מתקבלת תמונה שלימה והרמונית. "ראוי להשתוקקלהיות מחובר עם כל כלל ישראל...אם יחסר החיבור עם המדרגה הירודה ביותר, יחסר לעומתו חיבור עם הגדולה במדרגות, כי אין שליטה גמורה אלא בחיבור עם הכלל כולו, בכל אופן ובכל מידה ודרגה שהיא" (הרב ראי"ה קוק, ערפילי טוהר, ירושלים תשמ"ג, עמ' מ"ז).
הרב קוק, שהתגורר כאן, בלב מוקדי החיכוך בין "הישוב הישן" ל"ישוב החדש", גרס שבכל צד יש אמת - צודקים הרבנים וצודקים המשכילים, צודקים "הישנים" וצודקים "החדשים", אלא שכל אחד מהם אוחז רק בחלק שלו מן האמת הכללית. אישיותו של הרב קוק התעלתה מעל ומעבר לכל המחלוקות, וחדרה אל מנהיגי כל הצדדים. אבל ב"ישוב הישן" היו גורמים אחדים, שראו בפעילותו שיוף פעולה עם הציונים הכופרים, ולכן הופנו חיציהם אליו.
כאן גם הקים הרב קוק ישיבה, שהייתה בבת עינו, "יסוד הישיבה המרכזית העולמית". "הנה השלמת הצביון של תחיית האומה והארץ, ותחיית הקודש על אדמת הקודש, המוכרחת לבוא עימה ועל ידה, עתידה לצאת אל הפועל רק על ידי יסוד ישיבה מרכזית עולמית לישראל בירושלים, בצורה המתאימה לאותה התנועה הגדולה של תחייתנו הלאומית, ההולכת ופורחת בארץ ישראל...ירושלים עיר הקודש, בירת העבר והעתיד שלנו, צריכה להיות חזות הכל, של כל לב טהור, וכל בעל נשמה מרגשת, החדורה ברוח החיים של קודש בישראל. ועלינו להקים בתוכה ישיבה מרכזית עולמית כבירה ואדירה..." (הרב ראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, ירושלים תשמ"ד, עמ' 62-65).
הישיבה התפתחה ועברה לשכונת "קרית משה", ונודעה בכינויה "מרכז הרב". היא נחשבת למרכזה הרוחני של הציונות הדתית.
 
(מתוך הספר "ירושלים מכל מקום" של אייל דוידסון)                         
 
קרדיט צילום: אריאל שרעבי

רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש בירושלים?
אל תסתבכו! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת הצעות מחיר בדוא"ל
1232
אירועים
80
סיורים
25
שנות נסיון
21
אנשי צוות
5000
לקוחות
תודה על פניתכם
ההודעה התקבלה במערכת,
אחזור אליכם בקרוב.
המקומות הכי יפים
אנו מזמינים אתכם לסיור שיחמם לכם את הלב וישאיר לכם טעם מיוחד שלא עובר לעולם בירושלים המדהימה
מדריכים מקצועיים
אנחנו חיים ונושמים את ירושלים, ועושים זאת במקצועיות, יצירתיות ועם הרבה אהבה.
25 שנות נסיון
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
מרכז מבקרים
ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים מציעים לכם טיולים וסיורים בירושלים וסביבותיה.
חוויה בלתי נשכחת
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.