מאמרים | גבעון במקרא

גבעון במקרא

           
גבעון במקרא
גבעון נזכרת לראשונה בסיפור הגִּבְעֹנִים (יהו' ט' ג) וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי. אלו משיגים בערמה ברית עם יהושע, בהמשך נזכרים ערי הגִּבְעֹנִים (יהו' ט' יז) וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים. מתוך העובדה כי בהמשך נקראים הם בשם גִּבְעֹנִים, הרי שגִבְעוֹן הייתה כנראה העיר הראשית או עיר הבירה שלהם (כפי שהשומרונים למשל נקראו על שם בירתם שומרון) ומדובר היה בעיר מרכזית וגדולה על פי ההשוואה לעי - "כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (יהו' י, ב)    בגבעון התגוררו עם כניסת בני ישראל לארץ – אף יותר מ-12 אלף איש (זה מספר האנשים שהתגוררו בעַי שגבעון כאמור גדולה ממנה )  שטח העיר הינו כ- 60 דונם. שטח גדול בהשוואה לערי ההר בתקופת המקרא.
 
 
גבעון מצויה במרכז ארץ כנען – על פי המתואר במקרא – בסיכום המלחמה בין יהושע ל-'מלכי הדרום' נכתב כך: "וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן" (יהו' י, מא) – מכאן שגבעון סימנה את הגבול בין צפון הארץ לדרום הארץ – בין נחלת יהודה לנחלות בני יוסף (נחלת בנימין) – ואם נרצה אף בין יהודה לשומרון, ואולי בין ארץ ירושלים, לארץ שכם שאפילו גזר שבמערב הייתה תחת שליטתה, ועל כן למלך ירושלים חוברים המלכים הנמצאים או ממש על הגבול בין דרום לצפון או בתחום הדרום, מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ-חֶבְרוֹן מֶלֶךְ-יַרְמוּת מֶלֶךְ-לָכִישׁ מֶלֶךְ-עֶגְלוֹן.
 
לזיהויה של גבעון ואזכורה במקרא:

  1. גבעון נזכרת כעיר בנחלת בנימין ונתונה ללווים – "גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת" (יהו' יח, כה), גבעון  אף ניתנת כעיר נחלה ללוויים (יהו' כא' יז) הצעות הזיהוי לרמה הם הכפר א-רם זו ההצעה המקובלת, ויש שבקשו לזהות את הרמה בנבי סמואל. הצעת הזיהוי המקובלת לבארות, היא העיירה אל בירה, ואם כן כולם סמוכות זו לזו ועל כן נזכרות יחדיו.
  2. בתיאור בניית חומות ירושלים בימי נחמיה, (נחמיה ג,)  נזכרים אנשי גבעון והמצפה אלו לצד אלו הצעת הזיהוי למצפה נתונה לוויכוח עז, שני הצעות הזיהוי המובילות האחת מזהה את המצפה בנבי סמואל, והאחרת בתל א-נצ'בה,
  3. קרב הצלת תושבי גבעון הגבעונים על ידי יהושע, מדגיש הכתוב כי – "כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל" (יהו' י, ט), המרחק מהגלגל (בקצה מזרח יריחו) לגבעון (אל ג'יב) הוא למעלה מ-30 ק"מ!  בהמשך הקרב יהושע רודף אחר מלכי הדרום במורד בית חורון "וַיְהֻמֵּם יְדֹוָד לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה  בְּגִבְעוֹן  וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן" – הקשר הגיאוגרפי (הקרבה) בין גבעון למורד בית חורון ברור! על כך יעיד אף המשפט המפורסם: "שֶׁמֶש בְּגִבעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהו' י, יב).
  4. בסיפור המלחמה (שמואל ב פרק ב) "וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל מִמַּחֲנַיִם גִּבְעוֹנָה: וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן יַחְדָּו וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה  וְאֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה: וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר יוֹאָב יָקֻמוּ: וַיָּקֻמוּ וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וּשְׁנֵים עָשָׂר מֵעַבְדֵי דָוִד: וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ יַחְדָּו וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן"
העוינות בין יואב ועבדי דויד לבין אבנר ועבדי איש בושת החריפה. דבר שהביא לידי כך שאבנר הרג את עשהאל מחוסר ברירה, לאחר שזה רדף אחריו להורגו. או אז קמים שני אחיו של עשהאל – יואב ואבישי ורודפים אחרי אבנר שבורח מן הסתם חזרה לכיוון מחניים: "וַיִּרְדְּפוּ יוֹאָב וַאֲבִישַׁי אַחֲרֵי אַבְנֵר וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וְהֵמָּה בָּאוּ עַד גִּבְעַת אַמָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גִיחַ דֶּרֶךְ מִדְבַּר גִּבְעוֹן"
  1. עוד מלחמת אחים גם היא מתרחשת עם הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן, (שמו"ב כ') ובה יוֹאָב מכה את עֲמָשָׂא.
  2. (שמ"ב ג' ד-ה) וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם, כִּי-הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה; אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה, עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא.  בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָה אֶל-שְׁלֹמֹה--בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ. כאן אנו פוגשים בהַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אשר בגבעון. בָּמָה זו נזכרת גם בדברי הימים (א' טז.) וְאֵת צָדוֹק הַכֹּהֵן, וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים, לִפְנֵי, מִשְׁכַּן יְהוָה--בַּבָּמָה, אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן. וכן (דה"א כא' כט) וּמִשְׁכַּן יְהוָה אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר, וּמִזְבַּח הָעוֹלָה--בָּעֵת הַהִיא:  בַּבָּמָה, בְּגִבְעוֹן. ועל כן (דה"ב א ג) מפורש באופן ברור וַיֵּלְכוּ, שְׁלֹמֹה וְכָל-הַקָּהָל עִמּוֹ, לַבָּמָה, אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן:  כִּי-שָׁם הָיָה, אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בַּמִּדְבָּר. הנה העיר גבעון כמקום המשכן לפני שיבנה בית המקדש.
  3. מגבעון אנו מכירים גם נביא הוא חֲנַנְיָה בֶן-עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן, בְּבֵית יְהוָה (ירמ' כח' א)
  4. לאחר רצח גדליה בן אחיקם (ירמיהו מא) וַיִּקְחוּ, אֶת-כָּל-הָאֲנָשִׁים, וַיֵּלְכוּ, לְהִלָּחֵם עִם-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה; וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ, אֶל-מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן. עוד נחזור לתיאור זה של מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן...
  5. במלחמות דוד בפלשתים (דה"ב יד' טז') נזכר כי דוד וצבאו וַיַּכּוּ אֶת-מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, מִגִּבְעוֹן וְעַד-גָּזְרָה. מסלול זה על קו הדרך המוכרת כיום (כביש 443) היורד לשפלה, (השווה את מסלול מלחמת יהושע שרדף את המלכים עד עֲזֵקָה וְעַד-מַקֵּדָה..)
  6. לגבעון חוזרים שבי ציון (נח' ז' כה) בְּנֵי גִבְעוֹן, תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה. הם אף משתתפים בבניית החומה (נח' ג' ז) וְעַל-יָדָם הֶחֱזִיק מְלַטְיָה הַגִּבְעֹנִי,
 
סוגיה מעניינת היא המעבר של גבעון מעיר גבעונית לעיר ישראלית יהודית, זו נעשתה על ידי שושלתו של שאול המלך, ראשיתה בסבא רבה של שאול, כמסופר (בדה"א,  ח' ובהרחבה בדה"א-ט') וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי-גִבְעוֹן, יעואל (יְעִיאֵל); וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ, מַעֲכָה.  וּבְנוֹ הַבְּכוֹר, עַבְדּוֹן; וְצוּר וְקִישׁ, וּבַעַל וְנֵר וְנָדָב וּגְדוֹר... וְנֵר הוֹלִיד אֶת-קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת-שָׁאוּל...
כאן מכונה יעואל (יְעִיאֵל) אֲבִי-גִבְעוֹן, ומיד אחרי כן ברשימת בניו לא רואים בן בשם גבעון, וזאת משום שתוארו זה בא לו על שום שהקים את היישוב ה-בנימיני של בני ישראל בגבעון,
משפחת אבותיו של שאול היו אלו שלמרות הברית שכרתו ישראל והגבעונים, ומסיבות שונות שלא כאן המקום לפרטם (צפיפות היישוב בבנימין, העיסוק של הגבעונים בעבודת אלילים ועוד)  והיו אלו אבותיו של שאול שהקימו בעקשנות את נחלותיהם ונגסו בתוך נחלתם של הגבעונים. יְעִיאֵל  הוא אֲבִי הישוב היהודי בגִבְעוֹן, והנה כק"מ מצפון לגבעון אנו מוצאים כיום כפר בשם גדירה, ואולי משמר זה את השם גְדוֹר בנו של  אֲבִי-גִבְעוֹן ?  כך גם חורבה נוספת הנמצאת כק"מ מצפון לעיר גבעונית נוספת תל כפירה, חורבה זו בשם ח'רבת מטרי,  והנה  (שמו' י)  למדנו כי שאול הוא ממִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי, ואולי חורבה זו משמרת שם ישוב שהוקם על ידי משפחת שאול שוב בתחום נחלת העיר כפירה עיר גבעונית,  שיאו של המאבק בין בית שאול לגבעונים היה בתקופת מלכותו של שאול זו הסתיימה במפגש דמים בהם המית שאול את הגבעונים,
 
 
 

רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש בירושלים?
אל תסתבכו! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת הצעות מחיר בדוא"ל
1232
אירועים
80
סיורים
25
שנות נסיון
21
אנשי צוות
5000
לקוחות
תודה על פניתכם
ההודעה התקבלה במערכת,
אחזור אליכם בקרוב.
המקומות הכי יפים
אנו מזמינים אתכם לסיור שיחמם לכם את הלב וישאיר לכם טעם מיוחד שלא עובר לעולם בירושלים המדהימה
מדריכים מקצועיים
אנחנו חיים ונושמים את ירושלים, ועושים זאת במקצועיות, יצירתיות ועם הרבה אהבה.
25 שנות נסיון
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
מרכז מבקרים
ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים מציעים לכם טיולים וסיורים בירושלים וסביבותיה.
חוויה בלתי נשכחת
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.