מערכי הדרכה בירושלים

ראשית ירושלים - מאמרים

אנחנו ב'ראשית ירושלים' מעודדים ומפתחים חקר תחומי ידע שונים הקשורים להסטוריה הירושלמית

ספרים, מחקרים ומאמרים יוצאים מבית היוצר שלנו ומהווים נדבך משמעותי בלימוד והכרת ירושלים

סיור בית שני לכבוד סוכות

אנו מזמינים אתכם למסע מרתק להכיר את ירושלים ולהבין מה זו העיר הזו ולמה היא חשובה לכ"כ הרבה אנשים.
 
למי יש רעיון בת כמה ירושלים?
איפה נמצאת העיר העתיקה של ירושלים? רואים שם את החומות.. בתוך החומות נמצאת העיר העתיקה של ירושלים.. מה יש בעיר העתיקה? כותל, רובע יהודי וכו'..יפה! אבל, למישהו יש מושג בני כמה החומות של העיר העתיקה? בערך? פחות מ1000, יותר מ200, יפה קלעת בול! חמש מאות שנה!
הם נבנו ע"י הסולטאן סולימאן שלא היה מכוער אלא מפו..אר! יפה! אבל דוד המלך היהודי הראשון שמתיישב בירושלים בונה את העיר שלו כאן לפני 3000 שנה לפני הרבה הרבה מאוד שנים ולכן העיר העתיקה האמיתית של ירושלים מתחילה מכאן! מעיר דוד.
אז כדי להבין מה קרה ואיך הכל התחיל בואו נחזור אחורה בזמן..
אנחנו אמנם שרים דוד מלך ישראל חי חי וקיים (אפשר לשיר איתם) ואז לשאול – אנחנו שרים דוד מלך ישראל חי חי וקיים.. אבל האם דוד הוא המלך הראשון של ישראל? אז מי המלך הראשון של ישראל? שאול! שאול המלך משבט בנימין.. הארמון שלו, הממלכה שלו הם מצפון לירושלים להראות להם כיוון..
אז איך פתאום דוד נהפך למלך? דוד נהיה למלך אבל בהתחלה הוא מלך רק על השבט שלו שבט יהו..דה! נכון!שמואל הנביא המליך אותו למלך והוא ישב אז בעיר שבה קבורים האבות במערת המכפלה. בחברון..
אז מה בעצם קורה? שאול מת עם 3 הבנים שלו בקרב על הר הגלבוע, בצפון הארץ וזו טרגדיה נוראית לא רק לבית שאול אלא לכל ישראל. תארו לכם עדר שמאבד את הרועה שלו מה קורה לו? הוא מתפזר ולא יודע לאן לנוע. וכך גם עמ"י מחפשים מנהיג חדש.. (לשאול המלך יש עוד ילד שהתנ"ך מספר לנו עליו אבל כנראה שהוא לא יותר מידי נחוש ואסרטיבי להיות מנהיג) ולכן יקום אבנר בן נר שהיה שר הצבא, הרמטכ"ל של שאול, ייכנס את כל עדת בני ישראל, נציגים מהשבטים והם ילכו לדוד לחברון ויאמרו לו "דוד, דוד אנחנו רוצים שאתה ורק אתה תהיה מלך על ישראל.." מסכים? בטח שמסכים!
והדבר הראשון שיעשו לאחר שדוד הסכים למלוך. יצאו בראש חוצות חברון ויאמרו "יחי המלך דוד, יחי המלך דוד"תעזרו לי..כדי  שכך ידעו שקם מלך חדש על ישראל.
תארו לעצמכם שאתם מלכים. לכל אחד מכם יש כתר על הראש. מה הדבר הראשון שתעשו בתור מלכים? מה מלך צריך שיהיה לו? (זורקים רעיונות) זרקתם רעיונות יפים. צריך צבא, צריך ביטחון, צריך ארמון,משרתים..יפה!
וכדי לקיים את כל הדברים שאמרתם צריך שיהיה לנו קודם כל שטח. מקום לשלוט בו..
לדוד יש כבר שטח – הוא מולך בחברון שהיא נחלת שבט יהודה אבל דוד מבין שאם עכשיו הוא הולך למלוך על כל ישראל ולא רק על שבט יחידי אז הוא כנראה צריך לעבור דירה. להקים את הממלכה שלו במקום אחר..
 
תראו – כאן יש לנו מפת חלוקת השבטים. כשעמ"י יוצאים ממצרים הם הולכים 40 שנה במדבר מגיעים לא"י, כובשים אותה ואז הם יכולים להתיישב בה. איך מתיישבים מחלקים את הארץ לשבטים. במפה אתם יכולים לראות איפה כל שבט ישב.. אגב אתם יכולים להסתכל במפה הזו ולראות בנחלה של איזה שבט הבית שלכם.. כל השבטים זכו לנחלה חוץ משבט אחד. שבט לוי ה' הוא נחלתם. המשרתים בקודש
רואים את הנבל? כאן נמצאת ירושלים. בנחלה של איזה שבט? שום שבט..
ירושלים הייתה עיר יבוס. ווס יבוס? עיר נוכרית. מובלעת בין השבטים. דוד מחליט שאת הממלכה החדשה שלו את הארמון החדש שלו הוא יקים בעיר הזו. למה בה? כי אמרנו שהיא לא שייכת לאף שבט אבל היא מחברת בין 2 שבטים. שבט יהודה מדרום ממנו בה דוד ושבט בנימין מצפון ממנו בא שאול המלך.השבטים של המלכים וגם ספר התנ"ך מתאר לנו שאלו 2 השבטים שהכי פחות הסתדרו ביניהם. היו ביניהם הרבה מלחמות. יצא לכם שפעם רבתם עם חבר מהכיתה או עם אח? הורים יקרים מה אתם הייתם עושים? בד"כ צריך לעשות שולם וגם דוד מחליט שאם הוא רוצה למלוך על כל ישראל, להקים ממלכה מאוחדת הוא צריך לאחד את השבטים, לאחות את הקרעים, לחבר את הקצוות בעם כמו שאנחנו שרים היום "רק ביחד יעלם הפחד והמנגינה תחזק ת'אמונה. דוד מבין שרק ביחד עם ממלכה מאוחדת שום אויב ושום זר לא יוכל על הממלכה שלו ולכן הוא מחליט לבוא לכאן ויש עוד כמה סיבות חשובות שמביאות את דוד לכאן 1. המים – מקור חיים. בלי מים אין לנו קיום בסיסי ובעיר הזו יש שפע במים.
2. חומות – חומות גדולות ומבוצרות יש לעיר הזו. מקנה הגנה
ועכשיו הדבר היחיד שצריך לעשות זה רק להגיע לעיר הזו ולכבוש אותה ולהפוך אותה להיות ממלכת ישראל. וכמובן שהוא מצליח ומכאן העיר הזו לא תקרא עוד יבוס כי אם ירושלים.
 
עכשיו אחרי שהבנו קצת את הרקע והסיבה למה נבנית העיר אפשר להתקדם ולראות את הנוף שיש מכאן.
 
דוד המלך לפני שהוא היה מלך מה היה?
הקטון שבבנים לבית ישי אדמוני יפה עיניים מגיע מבית לחם. בתחילת דרכו היה רועה צאן, איש פשוט
הרג את גולית הפלישתי קלע לו בול בפוני, ניגן לשאול המלך במיטב נגוניו(הרבה פעמים למלך או למישהו בעל תפקיד חשוב יש הרבה עיסוקים וטרדות היום והוא צריך שמישהו ירגיע אותו מכל עיסוקיו וכך דוד היה מנגן לשאול בארמון בנבל. לא סתם דוד זוכה לכינויו נעים זמירות ישראל. הוא משאיר לנו אחריו ספר מאוד מאוד חשוב וזה ספר התהי..לים. בספר התהילים דוד מתאר לנו את ירושלים שלו שאותה אנחנו יכולים לראות ממש כאן לנגד עיננו.וכך הוא כותב: "ירושלים הרים סביב לה" דוד המלך רואה מסביבו הרים גם אנחנו יכולים לראות מסביבנו הרים.
(להגיד לילדים לעשות סיבוב ולשאול אותם אם הם רואים הרים)
אתה רואה הר? נכון קשה לראות כאן הרים כי עברו 3000 שנה כ"כ הרבה שנים מאז דוד המלך
אז אולי דוד רואה לפניו הרים.אנחנו כיום לא כ"כ רואים כי יש על ההרים האלה היום מבנים, בתים ומגדלים.
הספיקו לקרות כאן הרבה מאוד דברים מדוד המלך ונבנו כאן דברים שונים אז עכשיו כל פעם שאני ירים את היד שלי אתם תצעקו הר.
אתם תצעקו (להרים את היד שיצעקו) הההרררר.אז איזה הרים יש לפנינו? לפנינו (להרים את היד)
הר הבית. הר המוריה ההר שעליו היה ניסיון עקידת יצחק, ההר שעליו היה בנוי בית המקדש. כמה בתי מקדש היו לנו?
(לסמל להם עם האצבעות) בית המקדש הראשון נבנה ע"י שלמה המלך הבן של דוד ובית המקדש השני נבנה ע"י שבי ציון 70 שנה לאחר חורבנו ושיפץ אותו מלך שהיה רשע גדול אבל היה ידוע בבנייה המפוארת שלו וזה הו..רדוס נכון!
הוא גם בונה את מצדה, ההרודיון ומערת המכפלה.
ואומרים על בית המקדש השני שבנה הורדוס ש"מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו"
זה היה כאן (להצביע) במקום הזה. כמובן שקשה לנו לראות הר כי הורדוס משטח את ההר. הופך אותו למעין פלטה שטוחה כדי שזה באמת יהיה בניין גדול ומרשים שאליו יגיעו כל אולי הרגלים כדי להיפגש עם כל שאר עמחה בית ישראל וגם מי שלא.. גם נוכרים היו מגיעים לבית המקדש להקריב קורבנות. "כי ביתי בית תפילה יקרה לכל העמים". (אפשר להראות תמונה של בית המקדש או ממש ליצור בית מקדש ולהניח לראש אחד הילדים..)
ועכשיו נתקדם כי לפנינו עוד (להרים יד) הר, עוד(להרים יד) הר. איזה הר מי יודע? הר הזיתים.
אתם רואים כאן זיתים? לא! גם אני לא רואה. אבל כנראה שפעם בתקופת דוד ושלמה היו כאן זיתים.. אז מה יש כאן היום? היום יש כאן בית קברות. הבית קברות היהודי הכי עתיק בעולם שעדיין פעיל. מתקופת שלמה המלך הבן של דוד התחילו לקבור כאן. למישהו בקהל יש משפחה שקבורה בהר הזיתים? מי מכיר דמויות שקבורות כאן? (אם יש זמן ופחות לילדים - קצת לסבר להם את האוזן בדמויות שקבורות כאן.. בגין שהיה ראש ממשלת ישראל בחר להקבר כאן בניגוד למקובל למנהיגי ישראל שנקברים ברובם בהר הרצל. הוא בחר להקבר ליד 2 לוחמים אמיצים.(נאום הצ'חצ'חים) אחד לחם בלח"י ואחד לחם באצ"ל אחד היה ספרדי והשני אשכנזי לאחד קוראים מאיר פיינשטיין ולשני משה ברזני היו מעולי הגרדום שבחרו שלא למסור את נפשם לבריטים אלא למות לבד כמו שכתב פיינשטיין "עדיף למות עם נשק בידיים מאשר עם ידיים למעלה "הם מוסרים את נפשם למען ציון המשוחררת, שלטון יהודי עצמאי ולא בריטי. מתאבדים בתא הכלא ממש רגע לפני הוצאתם להורג והם נקברים כאן בהר הזיתים..האיש שהופיע לנו על השטר הקודם, הסגול של החמישים שקלים ש"י עגנון – זכה בפרס נובל לספרות. כתב הרבה מאוד ספרים. אמנם לא כל חייו חי בירושלים אבל תמיד כמה וכסף לעיר הזו וזכה להקבר כאן. מחיה השפה העברית שלנו – אליעזר בן יהודה קבור כאן ביחד עם בני משפחתו. הרב קוק – הרב האשכנזי הראשון של מדינת ישראל והרב גורן ממשחררי העיר העתיקה, זלדה המשוררת, אור החיים הקדוש, ר' עובדיה מברטנורא וכו'.. ההר הזה זה הר של אנשי רוח, חזון, חולמים ולוחמים. חולם ולוחם בהיפוך אותיות זה ההר הזה. כדי להגשים חלום צריך ללחום) למה חשוב להרבה יהודים להקבר דווקא כאן?
כי זה המקום שהכי קרוב לשער הרח..מים! אומרים שמהשער הזה יבוא המשיח וכשהוא יבוא תהיה תחיית המתים והם יהיו הראשונים שיוכלו להגיע לבית המקדש, להר הבית.
ועכשיו נתקדם אתם רואים את כל הבתים הללו זה  כפר שקוראים לו סילוואן. תגידו סילוואן "סילוואן".
סילוואן זה בערבית, בעברית זה השילוח.. ממש למטה בקצה עיר דוד הייתה פעם בריכה גדולה שנקראה בפי כל "בריכת השילוח" שם כל מי שהיה רוצה לעלות לבית המקדש היה טובל,מתרחץ ומתארגן ומשם היו עולים כל ישראל במדרגות שהובילו מהבריכה עד להר הבית, עד לבית המקדש. ושם היו מקיימים את מצוות ניסוך המים שאותה מקיימים בחג הזה, בחג הסוכות כל הלוויים ושאר העם היו עולים מלמטה, מב. השילוח ביחד עם הכהן שהיה לוקח צלוחית של זהב עם מים. תוקעים בחצוצרות, תופים ושופרות ועולים למעלה אל בית המקדש כדי לקיים את המצווה הזו שטעמה שהשנה יהיו גשמים רבים בעיתם (כי בסוכות נידונים, מבקשים על המים, על הגשמים..זה הזמן!)ואפילו עוד מעט נזכה ללכת ממש מתחת לאותו רחוב שבו עלו עולי הרגלים..
ועכשיו לפנינו עוד(להרים יד) הר. מישהו כאן פעם ראה ארמון אמיתי? כי אם לא ראיתם אז תסתכלו לכאן רואים בין הברושים מבנה לבן עם דגל למעלה? מהאנטנה ימינה..זהו הארמון של ה..נציב הבריטי
הבריטים שולטים כאן לפני שיש לנו מדינה והנציב, המנהיג שלהם יושב שם. איזה נוף יש לו מהבית שלו? נוף לעיר דוד, להר הבית, לעיר העתיקה של ירושלים.
ואחרון חביב לפנינו עוד(להרים יד) הר. הר ציון. רואים את המבנה הגדול? קצת שמאלה ממנו רואים כיפה קטנה? זהו לפי המסורת קבר דוד המלך. דוד המלך בונה העיר הזו
והנה חזרנו שוב להר הבית. בעצם למקום הכי חשוב לנו. זה נק' האור של העם היהודי. למה?
כי זה המקום שאלוקים בחר לשכן את שמו.כאן על ההר הזה ומכאן אין השכינה זזה.
ולכן כאן נבנה בית המקדש. רואים את 3 השערים שמוטמעים באבן אלו הם שערי חולדה שדרכם היו עולים לבית המקדש.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קובץ 2
 
 
ארמון המלך בעיר דוד :
תסתכלו למעלה על התקרה שלנו כי זו הייתה הרצפה שעליה דרכו אנשים לפני 10 שנים (שנולדת..) אז מה קורה כאן..? מגיעים לכאן ארכיאולוגים. מה זה ארכיאולוג? ארכיאולוג זה אדם שרוצה לדעת מה קרה כאן לפני הרבה שנים ולכן הוא חופר באדמה כדי למצוא דברים או חפצים שיעזרו לו להבין מיהם האנשים שחיו כאן לפני הרבה מאוד שנים.
אז לכאן מגיעה ארכיאולוגית, שקוראים לה ד"ר אילת מזר. אילת מזר. היא נצר לשושלת ארכיאולוגים והיא ספגה וינקה את הארכיאולוגיה בבית שלה. סבא שלה פרופ' בנימין מזר ודוד שלה עמיחי מזר וכך היא מחליטה שהיא חופרת כאן כי היא בטוחה שכאן. באזור היחסית גבוהה של העיר היא תמצא את הארמון של דוד המלך. היא מוצאת כאן רוחב קיר עבה מאוד. כ6.5 מטר רוחב קיר. מה העובי קיר שלכם בבית? רוחב קיר כזה גדול מראה לנו שיש כאן אולי חומה, אולי מבצר ואולי גם ארמון.
וכאן במורדות עוד לפני שאילת מגיעה לכאן נמצאה כאן אבן מיוחדת. האבן הזו..                        (שחזור מגבס.. האמיתי במוזיאון ישראל) הסתכלו עליה. מוכרת לכם מאיפשהו?                                        רמז: באחד מהמטבעות שיש לנו בכיס..
חמישה שקלים (חמסה אלקום) שאלתם את עצמכם מה זה הדבר הזה? בד"כ לא. למה לא? כי מה אכפת לי מה מצוייר על המטבע כסף שלי העיקר שיש לי כסף ביד.. אבל את אילת מזר זה מעניין והיא מתחילה לתארך את הדבר הזה. בעצם לראות אולי זה נמצא בעוד מקומות בארץ או בעולם ולהבין לאיזה תקופה זה שייך. מאיפה זה נראה לכם מגיע לכאן? אז האמת שהיא נמצאה בכמה מקומות בארץ ובעיקר בצפון הארץ וכמוהה נמצאו הרבה בצור. צור – לבנון של היום. כל הכותרות הללו שהם כותרות פיניקיות, פיניקים היו עם שישב בצפון הארץ..הכותרות האלה נמצאו בארמונות ובמבנים ממלכתים ששימשו לעמודי בסיס למבנים ממש כמו הברזלים שאנו רואים כאן. תומכים את המבנה שעליו אנו עומדים.                                                                                                                                              ואם קשה לכם לדמיין סתכלו על התמונה (מתודה).                                                                                        והם מתוארכים לתקופת בית המקדש הראשון (לפני 3000שנה). אילת מזר עושה 1+1+1 ואין לה ספק שהמבנה הזה קשור לדוד המלך.. וכדי לאמת את מסקנתה היא הולכת להיסטוריון, העיתון הכי טוב שיש שיתאר לנו מה קרה כאן לפני הרבה מאוד שנים וזה ספר ה.. תנ"ך. היא פותחת את ספר התנ"ך ומתחילה לדפדף ולעלעל לדפדף ולעלעל עד שהיד שלה נעצרת בספר שמואל ב פרק ה' והיא מתחילה לקרוא:  "וישלח חירם מלך צור מלאכים לדוד חרשי עץ וחרשי אבן.. ויבנו בית לדוד".. רגע רגע רגע חירם מלך צור – לבנון של היום שלח מלאכים –כלומר אנשים שליחים לדוד שהם מקצוענים בעיצוב עץ ואבן שיבנו לו בית והרי ידוע לנו שהפיניקים באים מצור ועל כן אילת מזר אומרת "מה שמצאתי כאן, הקירות האלה הם הקירות של דוד המלך של הארמון שלו".                                                                                     אתם רואים ארמון? כי אני לא רואה.. אבל הרי ברור כי אם זה היה מלפני 3000 שנה בואו ננסה להפעיל קצת את הדמיון ותנסו להלביש על היסודות שראינו עמודים ותגדילו את הקירות שיהיו גדולים ועצומים, תלבישו וילונות מקטיפה, תפרסו פה שטיחים, תוסיפו רהיטם מכובדים תפתחו חלונות, תוסיפו משרתים ושרים ותקבלו ככל הנראה את ארמון דוד המלך.                                                                                                               
 
*לילדים גדולים ובוגרים יותר -  בתוך הארמון נמצאת מיכל בת שאול אחת מנשות דוד ומשקיפה על הנוף הניצב מחלון ביתה ורואה  ממש כאן למטה בקדרון את דוד מעלה את ארון ה' לירושלים. ודוד, כך מתאר לנו התנ"ך מפזז ומכרכר לפני ארון ה'. בעצם דוד כל כך שמח בהבאת ארון ה' לכאן, לירושלים מיכל החלה מצחקת ומי ביננו שמכיר את המערכון של הגשש "למה צחקה מיכל לדוד למה צחקה מיכל?" מיכל צחקה או יותר נכון בזה לדוד על שהוא מתנהג בעליזות יתר, שהרי כל כך שמח והתרגש בהבאת ארון ה' לעירו. "שישו ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה". וכאשר דוד נכנס לארמון אומרת לו מיכל "דוד? מה קורה דוד? אתה כאחד הריקים? איך אתה מתנהג? ככה יאה למלך ישראל להתנהג? אני מיכל בת שאול, בת של מלך. גדלתי כל חיי בארמון, אני יודעת מה זה נימוסין.. התחתנתי איתך מלך ישראל וככה אתה מתנהג?תארו לכם את רה"מ שלנו או אדם חשוב בחברה מתנהג בהתנהגות שלא מתאימה לו, ילבש לבוש שלא הולם אותו זה וודאי יראה לנו מוזר וגם קצת מצחיק. אז למה דוד עושה זאת? כי דוד מבין שהוא מלך אבל הוא מלך בשר ודם וארון ה' זה משהו שלמעלה ממנו משהו יותר גדול ממנו ולכן כשדוד מביאו לירושלים תחילה הוא ישכן את ארון ה' בתוך היריעה, בתוך אוהל. ואז יאמר: ואנוכי דוד, לי יש בית? ולמלך עליון, בורא עולם לא יהיה בית וכך דוד ירצה להקים בית לה'. וכך בתקופה של שלמה, הבן של דוד יוקם בית לה' על הר המוריה. אומרים שכדי להכיר אדם מקרוב צריך ממש לדפוק על קירות ביתו וכך ניתן לראות מיהו ומיקום הבית הזה מראה לנו קצת ממעלותיו של דוד. מצד אחד מלך, מצביא, איש צבא מקנה בטחון לעמו
ומצד שני איש אשר רוח בו, משורר – כותב את ספר תהילים. (כנראה לא סתם הוא ממקם את עירו כאן בין שבט יהודה לבנימין. כל שבט יש תכונה שאפיינה אותו שבט יהודה – ניכר בכוח, האריה ולעומתו שבט בנימין – "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח" עולם השכינה, עולם הרוח שוכן אצל שבט בנימין.) מצד אחד כוח מצד שני רוח והחיבור ביניהם הופכים את העיר של דוד להיות עיר מושלמת.                                            
ולפני שנמשיך בסיור נחזיק ביד אחת עט חפירה הארכיאולוגיה בשטח וביד השנייה נחזיק את ספר התנ"ך ונכיר ולו במעט את הרוח שבחומר.. האבנים מספרות..                                                                      אז אם דיברנו על דוד המלך, מי הם האנשים שחיים כאן? מה עיסוקם? איזה אנשים הם? בואו אחריי..
 
*לילדים קטנים עד כיתה ד' – סיפור המלך והמפתח. (זאת בתאטרליות גמורה ולהציג בשטח את השטח.. "ממש כאן(להצביע) התהלך המלך..ירד במדרגות ו..")
 
היה רעש, באלגן מהומה בארמון. המלך הלך מצד לצד ולא ידע מה לעשות. כל המשרתים שלו הלכו אחריו בבהלה. אף אחד לא הבין 'מה קרה למלך'?? המלך ביאושו החל לצעוק: ''המפתח, המפתח''. בבת אחת כולם השתתקו. כל באי הארמון הכירו את גודלו ופארו. עם זאת כולם ידעו שמתחת לכל זה, בקומת המרתף, היה חדר אחד קטן. רק למלך היה מפתח לאותו החדר, אולם כולם ידעו שמדי ערב היה המלך יורד לחדרו ונועל אחריו את הדלת. מה היה בחדר- אף אחד לא ידע. אולם כולם ידעו שהמלך יצטרך את המפתח לפני רדת החשיכה. מיד החלו לצאת כרוזים ברחבי הארמון והממלכה, המבטיחים פרס למוצא המפתח.
הולך לו מושיקו, משרת ותיק מבאי הארמון, ושומע על כל המהומה, רגע לאחר שהחליט שאין לו כוח להתאמץ לחינם, הבחין בחפץ מנצנץ על הרצפה. התכופף וראה שהוא אוחז במפתח. התכוון מושיקו ללכת למלך, להודיעו שהמפתח נמצא, ואז חשב לעצמו: ''רגע אחד. אף אחד בממלכה לא יודע מה נמצא באותו החדר. עכשיו אני יכול לדעת'' ובין רגע, הסתכל ימינה ושמאלה, שאף אחד לא מבחין בו, וירד לקומת המרתף. בשקט בשקט הכניס מושיקו את המפתח לתוך המנעול, וסובב את הציר, ואז הרגיש יד על הכתף שלו. הסתובב, וראה את המלך. עיניו חדרו לעיניו. ליבו של מושיקו צנח. ''מה אעשה. מאיפה אפרנס כעט את אשתי וילדי הקטנים'' חשב לעצמו, ואז, כמתוך חלום, שמע את המלך אומר לו: ''הגעת עד לכאן, בוא ותראה מה מכיל החדר שלי''.
נעצור את הסיפור ונשאל את הקבוצה: מה אתם חושבים שמכיל החדר הסודי של נמלך?
נאסוף את התשובות, ונמשיך בסיפור.
נכנס מושיקו לחדר, כשהמלך מביט בו מאחור. וראה שהחדר לא גדול, ומכיל שולחן וכיסא פשוטים מאוד. על השולחן היה כלי נגינה, ועל הכיסא היה תיק. הרים מושיקו אל המלך עיניים שואלות. ''תפתח את התיק'' אמר לו המלך. בזהירות פתח מושיקו את התיק. עיניו הבחינו בבגדים בלים. כמעט סמרטוטים. ''אני לא מבין'' העיז סוף סוף להגיד למלך''
''תדע לך'' החל לספר לו המלך ''שאני לא נולדתי מלך. בעודי נער הייתי הקטן בין האחים ונאלצתי לעשות את כל העבודות הקשות, וביניהם גם רעיית צאן.
 
שטח g:
"אילו הייתם יכולים, הייתם רוצים לחזור אחורה בזמן אל תקופה מסויימת מההיסטוריה?"                                   
אתם רואים את כל הים אבנים האלה? כל זה היו בתים של אנשים שגרו כאן פעם. קשה לכם לראות בתים? תסתכלו אחורה לסילוואן תעתיקו את הבתים, תעבירו אותם לכאן זה הבתים שיש לנו לפני הרבה מאוד שנים. הם נהרסו כי עברו הרבה מאוד שנים אבל נשאר לנו כאן ים, ים של אבנים. אם ניקח את המילה אבן ונפרק אותה ל2 מילים מה נקבל?
אבן..אב – בן. אב ובן אב ובן אב ובן זה בעצם המשכיות שורשיות, דורות..
ואנחנו דורכים כאן היום במקום שבו דרכו המנהיגים שלנו. המלכים שלנו. דוד, שלמה, חזקיהו והנביאים שלנו.. בעצם המקום הזה הוא חשוב מאוד כי רוב ספר התנ"ך התרחש כאן במקום הזה.
ואנחנו כהמשך לספר התנ"ך זוכים ללכת כאן היום על אדמה שדרכו בה אבות אבותינו..
 
 
אחד מהדברים היותר מיוחדים שמוצאים ממש כאן בעיר דוד זה ממצא קטן אבל בעצם כ"כ גדול מלפני הרבה מאוד שנים. מוצאים כאן 51 בולות, בולה- מישהו מכיר?מישהו שמע? מה זה מזכיר לנו?גולה. זה באמת בגודל של גולה וזה גם מזכיר לנו בול. אותו אנחנו מדביקים על מכתב. הבולה זה כמו הבול שאנו מדביקים היום על מכתב רק לפני הרבה מאוד שנים.. (אפשר להראות להם מכתב של היום ומכתב מפעם)
הבולה היא מעין טביעת חותם שהייתה עשויה מחימר. מה קורה לחימר בחום? הוא מתקשה וכך מגן על המכתב שמא יקראו בו זרים.
נניח שאתם מלכים מלכה ויועצים.
בעצם לכל אחד מכם יש תפקיד בממלכה.ולכל מישהו חשוב או בעל תפקיד חשוב יש חותם מזה חותם? מעין טבעת כזו הנושאת את שמו. וברגע ש.. מה שמך? מאיה. מאיה היא מלכה. ברגע שמאיה תרצה לשלוח מכתב השומר שלה יביא לה חתיכת חימר והיא תחתום אותו בטבעתה כך שיהיה לנו טביעת חותם וכך תוכל לסגור את המכתב שהיא מעוניינת לשלוח לאחד מיועציה.. ואם האדון שאליו נשלח המכתב יהיה פתוח. אז הוא ידע שמישהו קרא לו במכתב וזה חמור מאוד.. אוי ואבוי לאותו אדם שקרא במכתב הסודי ששלחה מאיה המלכה. אז הבולה זה גם מנגנון אבטחה שלא יגעו במכתב. רק הבעלים שאליהם מיועד המכתב.                                                                                                                                                  בגלל כמות הבולות שמוצאים כאן שמספרם 51 לשער שכנראה כאן מה היה? איפה יש הרבה בולים? נכון! בדואר ישראל! והארכיאולוג שחופר כאן שקראו לו יגאל. יגאל שילה מסתכל על הבולות שנשארו.. המכתבים מזמן לא נשמרו אבל הבולות כן.בחום הם מתקשות ולא מתקלות, נאכלות..
מסתכל יגאל על אחת מהבולות ורואה שכתוב על הבולה בכתב עברי. מי השנה בכיתה א'? מי יודע לקרוא? אתה יכול בבקשה לקרוא לנו מה שכתוב כאן בבולה?(לקחת ילד אמיץ, מתנדב מהקהל..וכמובן להביא בולה.הכי טובה בעיניי זו זו מהחנות מזכרות..:)וזה גם ממש ממחיש כי הם מעבירים בין כולם) הרבה פעמים הם לא מצליחים לקרוא..יש לך אח גדול שאולי יעזור לך? מי עוד רוצה לנסות? הורים? אז מה שכתוב בבולה כתוב בכתב עברי. כתב עברי עתיק ולכן לא הצלחנו לקרוא מה שכתוב.. אבל אל דאגה חברים בשביל זה יש לנו ארכיאולוגים וחכמולוגים מביני עניין שיתרגמו  ויגידו לנו מה כתוב על הבולות בשפה שאנו מדברים בה היום. על הבולה שיגאל הארכיאולוג מחזיק נמצא שם תגידו לי אם שמעתם עליו
"גמריהו בן שפן" אתם מכירים גמריהו בן שפן? מי זה גמריהו בן שפן? איזה שמות היה להם פעם.. שפן, עכבור,עכבר..מצחיק! (קצת תיאטרלי אבל מאוד נקלט אצל צעירים..)
יגאל שילה מחפש את השם הזה מחפש מחפש בשום ספר טלפונים לא נכתב השם הזה וגם לא בשום מקום. שם בהחלט נדיר. חושב וחושב יגאל ואז אומר לעצמו אני ממש כמו חברתי אילת מהארמון ילך לספר, העיתון הכי טוב של לפני הרבה מאוד שנים.. שמספר מה קרה כאן פעם ואולי שם אני ימצא רמז לאיש הזה.. והוא פותח את ספר התנ"ך מעלעל ומדפדף מעלעל ומדפדף והוא לא מאמין למראה עיניו. היד שלו נעצרת בספר ירמיהו שהיה נביא שחי לא רחוק מירושלים ובספר שלו כתוב שגמריהו בן שפן הוא סופר בלשכת הסופרים של המלך. בעצם כאן לא היה דואר ישראל אלא לשכת הסופרים. איפה שנמצאים האנשים החשובים, הקרובים של המלך ממש כאן. זה אזור שכנראה היה קריית השלטון, כנסת ישראל של היום וכל זה נעשה ע"י טביעת חותם קטנה אבל כ"כ גדולה מלפני למעלה מ2600 שנה. הרבה הרבה שנים והיא מוסרת לנו ד"ש מהעבר..נשארו עקבות מהעבר.. זהו המקום שדרכו בו המלכים שלנו, הנביאים שלנו, המנהיגים שלנו וגם עולי רגלים לפני הרבה מאוד שנים שהיו עולים לכאן לבית המקדש שבירושלים ואנחנו עכשיו נלך בעקבותם..
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קובץ 3
 
 
 
חניון גבעתי:
מי כאן אוהב עוגה? עוגת שכבות? המקום הזה הוא כמו עוגת שכבות. מגיעים לכאן, לירושלים הרבה מאוד עמים.ומתיישבים בה בזמנים, תקופות שונות. וזה העניין של כל שכבה. כל שכבה זו תקופה אחרת בירושלים. ירושלים הפכה להיות אורו של עולם. מרכז העולם..
מנבא לנו אחד מהנביאים ירמיהו "ונבנתה עיר על תלה" מה זה תלה? העיר נבנת על התל חורבות שלה. בעצם היא בנויה כיום על כל שאר התקופות השונות שירושלים עברה. ואנחנו יכולים לראות איזה אוצרות השאירו לנו האנשים שחיו כאן לפני הרבה מאוד שנים.
מי מנחש איפה בתוך כל השטח הזה נמצא המטמון הגדול?( ילדים אוהבים את זה.. זה נותן להם זמן גם לחשוב וגם לשתף פעולה) מה יכול להיות המטמון הזה שהוא כ"כ גדול?
אז האמת שלא נמצא כאן מטמון אחד גדול אלא נמצאו כאן כמה וכמה מטמונים מתקופות שונות בהיסטוריה. מהתקופה ששולטים כאן יהודים ובתקופה שבאים לכאן רומאים, מוסלמים וכו' וכך מוצאים  כאן..(לפרט בהרחבה על מה שרוצים.. העגיל, הורדוס, החצר הפרסילית – רומית, פסיפסים, בור מים חשמונאי וכו')
והאוצר הכי גדול מבחינת המספר שנמצא לנו כאן זה מטמון. מטמון אמיתי ובו 264 מטבעות מזהב מהתקופה הביזנטית. אולי זה לא אומר לכם שום דבר..ביזנטים מי אלו ביזנטים?אז אולי כעת זה לא משנה כי כרגע מה שמעניין אותנו מבין כל שכבות העוגה, כל שכבות הממצאים כאן זה בית המקדש השני בתקופה שהיהודים נמצאים כאן במיוחד בזמן הזה שעולים לרגל.. אם תסתכלו מכאן תוכלו לראות בתים אלכסוניים והם מתקופת בית המקדש השני.. ולא רחוק מכאן נמצא ממצא מטמון באמת מזהב וזה מאוד מאוד מרגש – נמצא פעמון קטן מזהב..הפעמון הזה כנראה היה אחד מהפעמונים והרימונים שהיו בשולי מעילו של הכהן הגדול..איך זה הגיע לכאן? כנראה הכהן שהגיע לכאן לשאוב מים בחג הסוכות מבריכת השילוח ועלה מלמטה את כל הרחוב הגבוה שמעלינו עם שאר עמ"י לכיוון המקדש נשמט ממעילו הפעמון והוא נשאר לנו למזכרת מהימים ההם,מפעם. אז אנחנו לא נזכה לעבור באותו רחוב שבו עלו אולי הרגל אבל אנחנו נלך ממש מתחת לרחוב שדרכו הם היו עולים באזור מוצל וקריר יותר ונתראה עוד חמש- שבע דקות ממש למרגלות הר הבית, המקדש.
 
 
מתחם דוידסון:
יש מישהו שטס השנה לחו"ל? לאיפה? איך היה? בד"כ שטסים לחו"ל אוהבים לקנות מזכרות, אוהבים לקנות מתנות לחברים, משפחה. ואם לא הספקנו לקנות ממש מהמקום שבו היינו אפשר עוד לתקן את זה ולקנות צ'וקולוקים ומזכרות קטנות בדיוטיפרי. העיקר להביא מזכרת.
חברים, אנחנו נמצאים ממש עכשיו בדיוטיפרי שלפני 2000 שנה. כאן עובר הרחוב הראשי של ירושלים הרחוב ההרודיאני. כל יהודי שמגיע לכאן, כל עולה רגל כמעט עובר ברחוב הזה.
אגב, לפני 2000 שנה כשיהודים מגיעים לכאן למה חשוב להם להגיע לכאן? כי יש בית מקדש..
אז מה מוכרים ברחוב הזה שנמצא ממש סמוך, נמצא ממש ליד המקדש..?
אולי בשמים (שיהיה ריח טוב..), אולי אוכל לעולה רגל או לילדו הרעב..
אבל מה עוד מוכרים כאן ומה יש כאן שאין במקומות אחרים? כשעולים לבית המקדש צריך להביא קורבן
מי רוצה להיות קורבן? אז האמת היא שלא מקריבים קורבן אדם (יש לך מזל..:)) מקריבים בד"כ קורבן בהמה.
ועולה רגל שמגיע מחולון, מת"א, יוון או אלכסנדריה (מצרים) יודע שזה מצריך ממנו לצאת למסע. מסע ארוך ומייגע שיכול להמשך כמה ימים, שבוע, שבועיים ובסוף הוא מגיע לכאן לירושלים. זה לא כמו היום שאנחנו עולים על מטוס ותוך 4 שעות אנחנו במקום אחר בעולם. העלייה לכאן למקום הזה דורשת מאמצים פיזיים גדולים לעלות ברגל ממש ברגל לירושלים..
ולכן בנאדם שירצה להביא קורבן אם הוא יסחוב אותה את כל הדרך הארוכה שהוא עושה מרחוק עד לכאן יש חשש שמה יקרה לבהמה שלו בדרך? היא עלולה למות או להפצע ואם יש בה מום אסור להקריבה כקורבן במקדש.. ולכן אולי כאן ממש כאן ברחוב הזה מכרו גם קורבנות..
וכדי שכל אחד יוכל לקנות – היה כאן בפינה (להצביע על אחת החנויות) change משנה כספים.
כי המטבע, השקל שאתה מביא מבאר שבע והשקל שאתה מביא מרמת הגולן הם לא בהכרח אותם מטבעות ולכן צריך להחליף את הכסף. את השווי שלו כדי שעולי הרגל יוכלו לקנות כאן כל אשר יצטרכו ויחפצו..
וכל שכן כל עולה רגל צריך לתרום מחצית השקל לתפקוד ותפעול המקדש והמרת הכספים התבצעה כאן..
תנסו לדמיין את הקולות שהיו שומעים ברחוב הזה.. קולות של עולי רגל. קולות של בהמות, קולות של אנשים שעברו ברחוב הזה לפני הרבה מאוד שנים..
אז איך מכאן היו עולים לבית המקדש? קשת רובינסון..(הסבר קצר)
ולפני שהיו  עולים לבית המקדש היו צריכים לעשות עוד דבר אחד וזה – לטבול במקווה, להטהר.
נמצאו כאן יותר מ50 מקוואות טהרה בהם היו טובלים עולי הרגלים.
תארו לכם שיש לכם חתונה, ארוע חשוב או מפגש עם מישהו מכובד.. צריך להתלבש ולהתארגן בהתאם וכך גם עולי הרגל.. אז בואו נהיה ממש כמוהם ונלך למקווה, נטהר וכך נוכל להמשיך ולעלות למעלה למקדש...
(עושים סיבוב קצרצר למקווה הניצב מאחורה..) אפשר לראות ממש כאן מקווה חצוב בסלע..
יש לו 2 גרמי מדרגות. למה צריך 2 גרמי מדרגות? 1 לא מספיק?
בגלל שהתהלכו כאן הרבה מאוד עולי רגלים כולם צריכים לטבול לפני שעולים למקדש ולכן בגרם מדרגות אחד היו נכנסים טמאים, טובלים במי המקווה למטה ויוצאים בגרם המדרגות השני שהם טהורים
ונקיים.( אפשר לתת לכמה ילדים לרדת במדרגות, להכנס למקווה ולעלות בחזרה)
אחרי שהיו יוצאים מהמקווה ואחרי ששערות הראש כבר הספיקו להתייבש.. איך היו יודעים להבדיל מי טמא ומי טהור? בד"כ כל מי שהיה יוצא טהור מהמקווה היה לובש בגדי חג, היה לובש לבן וכך ידעו שהוא יכול לעלות לבית המקדש..
במיוחד בחג הזה, חג הסוכות הרבה מאוד אנשים היו עולים לרגל.. הייתה כאן בירושלים צפיפות גדולה אך מעולם לא אמר אדם בירושלים "צר לי המקום" כולם שמחים להיות כאן ולפגוש את כולם.
את הדודים, החברים ושאר העם וכמובן להכיר אנשים חדשים..
אז ראינו שמכאן מהפינה הזו המערבית היה מחלף, גרם מדרגות ופתח שהוביל לבית המקדש
אבל בגלל שיש כאן כל כך הרבה אנשים אז יש לנו עוד כמה אופציות שאולי דרכם נוכל גם לעלות לבית המקדש..מהצד הדרומי..
 
 
שערי חולדה:
מקודם היינו בצד המערבי, בכותל המערבי של הר הבית ועכשיו אנחנו בצד הדרומי..
גם מכאן היו עולים לבית המקדש. אתם יכולים לראות את גרם המדרגות, את המעלות בהם היו עולים לבית המקדש.. גם המדרגות כאן היו מיוחדות מדרגה אחת צרה ומדרגה אחת רחבה אחת צרה ושוב אחת רחבה..למה זה נבנה בצורה כזו? (אפשר לתת לילדים לרוץ בזהירות את גרם המדרגות הזה עד למעלה וחזרה למטה ולשאול איך היה – כיף, קשה וכו'..)ולהסביר להם שהמדרגות נבנו בצורה כזו כי עולי הרגל שלנו עלו לכאן עם בהמות. לנו יש 2 רגלים. כמה רגלים יש לפר? 4 רגליים ולכן לקורבן שעולה איתנו קשה יותר לטפס במדרגות ושיש מדרגה אחת צרה ואחת רחבה זה הרבה יותר נוח ואפשרי.. סיבה נוספת שאדם שמגיע לכאן אחרי מסע ארוך ומייגע הוא צריך לחשוב קצת לפני המקום שאליו הוא בא לילך,
אל בית האלוקים ולכן ההליכה בצורה הזו גורמת לו ליראת כבוד ונינוחות לפני ההגעה לבית האלוקים.
זוכרים את השערים הסתומים? הסגורים? שערי חולדה.. אלו  שלושה שערים שדרכם היו עולים לבית המקדש הם קרויים על שם חולדה הנביאה שקבורה קרוב לכאן וגם כי העולים היו נכנסים בשערים כמו חולדות כי לאחר שהיו עוברים את השערים היו ממשיכים לגרם מדרגות נוסף.."מעלין בקודש בירושלים".
אז מכאן היו נכנסים למקדש.. אבל איך היו יוצאים ממנו? אולי היו בוודאי רבים שהיו רוצים להשאר אבל צריך לתת לכולם להנות ולחוות מהחוויה הטובה של בית המקדש בחג.  ולכן כאן לכוון טיפה שמאלה..רואים חצי שער? טיפלה מעליו איפה שיש שיח יש מעין משקוף כזה ושם היו שערים שנקראו שערים כפולים שדרכם היו יוצאים מהמקדש חוץ מ3 אנשים שהם היו נכנסים משם ויוצאים בצד השני. תארו לכם מצב שכולם מכוונים לצד מסויים כמו בנסיעה למכונית ופתאום באה מכונית מהכיוון השני, נגד כיוון התנועה ובעצם עומדת להתנגש בכם .. יכולה להיווצר כאן ח"ו תאונה. בד"כ אומרים לאותו אדם השתגעת? אתה לא רואה לאן אתה נוסע? היי חבר התבלבלת בכיוון.. אבל במקדש היה קורה דבר אחר – במשנה במסכת מידות כתוב ש3 אנשים היו נכנסים בכיוון היציאה ואלו הם: האבל – מישהו שנפטר לו קרוב משפחה. היו שואלין אותו "מה לך
מקיף שמאל"?מה יש שאתה הולך נגד כיוון התנועה? היה משיב להם: " אבל אני" והיו מנחמים אותו ואומרים לו "השוכן בבית זה ינחמך.. וגם מישהו שמנודה מהחברה וגם מישהו שאבדה לו אבדה. למשל העז שלו הלכה לאיבוד אז אותו אדם לא ירוץ לשערי הכניסה למקדש ויתחיל לשאול אנשים "הי חבר'ה חבר'ה ראיתם את העז שלי" האנשים האלה רק עכשיו הגיעו לירושלים, אתה לא יכול להרוס להם את החוויה שנכנסים לבית המקדש.. בכל זאת הם התכוננו להגיע לכאן הרבה מאוד זמן ולכן אם אתה מחפש את העז שלך המרכז להשבת אבידות הכי טוב שיכול להיות זה ביציאה מהמקדש..וככה אפשר באמת לראות ש"כל ישראל הם ערבין זה לזה"
(3 פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה'..)
 
9 עמודים
4948 מילים
 
פרסום- 8.19

04-12-2019

מעיין חנה

מעיין חנה
 
מעיין שכבה
בהרי יהודה ובנימין ניתן למצוא מעיינות רבים הנובעים כל השנה.
מעיין הוא מבוע של מים מתוך האדמה. בד"כ מדובר במי גשמים המחלחלים על פני הקרקע עד שהם מגיעים לשכבת סלע אטומה. בשכבה האטומה הם נעצרים (היות ואינם יכולים עוד לחלחל). אותם מים שנעצרו בשכבה האטומה ממשיכים לזרום מתחת לפני הקרקע עד שמוצאים מוצא כלשהו על פני השטח ופורצים ממנו. למעיין כזה קוראים מעיין שכבה.
בריכות המעיין הקטנות חצובות כגומחות בסלע, ואחת מהן אף מחוברת לנקבה קצרה באורך של כ-10 מטר.
היווצרות מעיין שיכבה:

 
המעיין כאן נקרא "מעיין חנה" על שם אמו של שמואל הנביא.
 
 
 
 
 
סיפורה של חנה
הסיפור הפותח את ספר שמואל הוא סיפורם של חנה ושמואל.
"בכל יום ויום הייתה בת-קול יוצאת ומתפוצצת בכל העולם ואומרת: עתיד צדיק אחד לעמוד ושמו שמואל. וכל אישה שהייתה יולדת בן הייתה מוציאה שמו שמואל וכיון שהיו רואים את מעשיו, היו אומרים - זה שמואל? אין זה אותו שמואל. וכיוון שנולד זה, ראו את מעשיו, אמרו- דומה שזה הוא!" 
הרבה מדרשי חז"ל מרבים ומשבחים את דמותו וגדלותו של שמואל הנביא. אך בשביל לזכות בבן כזה אין די בנתינת השם ''שמואל'' אלא יש צורך להיות האם הראויה!
 
חנה – אחת מ-7 הנביאות, עמדה בניסיון קשה- הייתה עקרה במשך שנים רבות.
היחס המכעיס מצד פנינה המקניטה את חנה על עקרותה ותגובתו של אלקנה מגבירים את מצוקתה של חנה.
חנה לא מבקשת בשביל עצמה אלא בשביל 'יתן עוז במלכו' היא מבינה שממנה יצא ילד שיועיל וישפיע על כלל עמ"י.
 
תפילת חנה (ה-1)
אך במקום להיכנע למציאות ולהשלים עמה, חנה מנסה משהו אחר. כשאלקנה ובני משפחתו עולים למשכן שילה לזבוח לה', חנה נושאת במשכן תפילה אישית מעומק הלב אל הקב"ה.
וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה; וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא, עַל-מְזוּזַת הֵיכַל ה'. וְהִיא, מָרַת נָפֶשׁ; וַתִּתְפַּלֵּל עַל-ה', וּבָכֹה תִבְכֶּה. וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים--וּנְתַתִּיו לַה' כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ. וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה'; וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת-פִּיהָ. וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ--רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.
 
ה' צבאות- חיבור חול וקודש. צבא ואלוקות. זהו בדיוק אופיה של המלכות. רוחניות וגשמיות. חנה מתפללת על ריבונות. ולכן אפשר ללמוד מתפילתה את הלכות התפילה לדורות. התפילה היא לא לעצמה אלא לעמ"י.
במסכת ברכות (דף לא) חז"ל לומדים הלכות רבות מתפילת חנה:
"וחנה היא מתפללת על ליבה" - שצריך המתפלל לכוון ליבו.
"רק שפתיה נעות" - שצריך להניע את השפתיים על פי המילים בתפילה.
"וקולה לא ישמע" - שצריך להתפלל בלחש, ושאסור לגביה את הקול בתפילה.
"ויחשבה עלי לשיכורה" - שאסור להתפלל שתויי יין.
 
 
הנדר והקדשת שמואל ע"י אימו
כמו כן חנה נודרת נדר: וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא עַל מְזוּזַת הֵיכַל ה': (י) וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה: (יא) וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה' צְ‑בָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ:
כלומר, אם תיתן לי בן אקדיש אותו לשרת בקודש כל ימיו!
 
ואכן, לאחר היגמלו , עוד בהיותו פעוט, מביאה אותו חנה למשכן ומקדישה אותו לעבודה ה'.
זהו לכאורה היגיון הפוך. אם אישה מחכה שנים רבות כל כך לילד, כיצד היא נודרת להעניק אותו? הרי הטבעי ביותר היא שתרצה לשמור אותו קרוב ככל האפשר אליה! 
אך חנה הבינה שלא לחינם היא עקרה. נראה שלבנה תהיה יכולת השפעה ייחודית לטובת כל עם ישראל.
לכן היא מחליטה שהוא יהיה דמות של תרומה אין-סופית ונתינה ללא גבולות. ואכן שמואל ממלא את חזון אמו והופך לאחד מהשופטים והנביאים החשובים ביותר לעם ישראל אשר אף יזכה למשוח למלך את שאול ודוד.
 
בהזדמנות זו נושאת חנה תפילה שנייה, תפילה שמחה על התגשמות בקשתה בהולדתו של שמואל. את תפילת חנה יש נוהגים לאמר מדי בוקר. נשים נוהגות להגיד תפילה זו גם ערב שבת לאחר הדלקת נרות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
המשרד לשירותי דת
תמונה קשורה 

ברֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-להֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטובָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעשֶׁר מַתְּנות יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טובָה וְאַחֲרִית שָׁלום. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום. כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:
 
תיבת טקסט: תפילה אישית:

ריבונו של עולם
הטוב והמטיב לכל ושומע כל תפילות עמיך ברחמים
היום התחלנו לבקש על הגשמים.
 אנא ה' 

 
 
 
 
 
 

04-12-2019

ראש לחובבי ציון: הרב מוהליבר

"הלא כן אחי הננו כולנו היום אש גדולה יצאה בקרבנו, שלהבת נוראה, וכולנו עומדים
בסכנה. שונאינו רבו ופרצו ומספרם לכדי מיליונים הגיע. ואלמלא מוראה של מלכות כבר
חיים בלעונו. ועתה, כאשר נמצאו לנו אחים בעת צרה כזאת המושיטים לנו ידם לעזרה,

שמואל בהט
07-05-2018

קבר שמעון הצדיק בירושלים

קבר שמעון הצדיק בירושלים
דמותו ופועלו של שמעון הצדיק

27-12-2017

נבי סמואל כמקום קברו של שמואל הנביא

אתר נבי סמואל כמקום קברו של שמואל הנביא

הרב אבנר נחושתן
27-12-2017

​מנחתי מטוסים קלים בירושלים בתש"ח

תיאור מסלול בגבעת רם בירושלים

שאול אדלר
27-12-2017

טיפים לסיור סליחות

לקט עצות לקראת עונת סיורי הסליחות 

27-12-2017

מערך סיור סליחות לדוגמא

אנחנו מאמינים שהדרכת טיולים בירושלים היא שליחות.  
תפקידה לחבר בין המטיילים לבין ירושלים. להעצים את אהבת העם והאדם דרך ערכי ירושלים: אחדות, צדק, מוסר, אמת ושלום.
כל מדריך מביא ערכים אלו לידי ביטוי במהלך ההדרכה שלו.
צרפנו כאן דוגמא למערך הדרכת סליחות בעיר העתיקה בירושלים. 

27-12-2017

יום עיון: חיבורים מיום הקדיש הכללי בירושלים

יום עיון: חיבורים מיום הקדיש הכללי בירושלים
התקיים בעשרה בטבת תשע"ח 28.12.2018

צוות ראשית ירושלים
21-01-2018

נוסח התפילה הירושלמי - מאפייניו, מקורותיו ואופן התגבשותו

התפתחות נוסח התפילה הירושלמי

עקיבא סגל
24-04-2018

מנשה מלך יהודה

אודות מנשה מלך יהודה 
הקשר בין מנשה לירושלים

אליהו אהרון
24-04-2018

הר הזיתים

הצעה לסיור בהר הזיתים

צוות ראשית ירושלים
07-05-2018

מנהרות הכותל

תמצית סיור במנהרות הכותל: תחנות נבחרות

צוות ראשית ירושלים
07-05-2018

הרובע היהודי במלחמת העצמאות

הצעת מערך הדרכה: לסיור רובע בתש"ח

צוות ראשית ירושלים
07-05-2018

מאה שערים

מאה שערים והשכונות הסובבות אותה

צוות ראשית ירושלים
07-05-2018

נבי סמואל- המצודה

המצודה – מתחם הקבר
 
 
לאחר שהחלפנו כוחות במעיין נעלה לאיטנו לפסגת ההר אל מצודת קבר שמואל הנביא.
על מנת לגוון את הדרך כדי שלא נשוב בדרך בה ירדנו ניתן לחדש מספר דברים:
א: אפשר במידה ובקבוצה ישנם לא מעט ילדים לקיים משחק חפש ת'אתון שזה בעצם חפש את המטמון רק בנושא שמואל והגן הלאומי. מטמינים לפני הסיור 5-6 פתקים עם שאלות אשר התשובה מובילה לפתק הבא. השאלות, כמובן קשורות לנאמר בתחילת הסיור.
התחנות: מעיין, עץ ברוש ענק, מערת קבורה, באר המים, כניסה לקבר.
ולמעשה כך הגענו למצודת הקבר בלי להשתעמם וגם חזרנו על החומר שלמדנו.
ב: הכי פשוט הוא לעלות בדרך אחרת ממנה ירדנו. הכי נוח להיצמד לגדר המערבית של הגן ולעלות איתה עד שנראה משמאלנו את הפינה הצפון מערבית של המצודה ואליה נעלה. סימן היכר לעוזבנו את גדר הגן ולפנות שמאלה הינם 2 עצי אגוז מלך גדולים ויפים.
ניתן לראות בדרך זו את החפיר הצלבני מצידו המערבי. כאן, רואים בבירור את שיטת החציבה ה"פורסת" את הסלע לקוביות לטובת בניית המצודה.
פנורמה מזרחה מגג מדרשת ניות ברמהנעלה אל ממש סמוך למבנה הקבר ונערוך תצפית קצרה צפונה ומזרחה (משך ההדרכה כ 5 דקות).
 
 
 
הדרכה בתצפית הינה דבר מורכב מעט: הקבוצות לרוב מורכבות ממגוון אנשים בעלי רקע שונה. תמיד יהיו את המקומיים ש"יקפצו", ואת אלו שעדיין לא הבינו היכן הצפון והיכן ירושלים.
לפיכך מומלץ בנבי סמואל העשיר בתצפיות לערוך סקירה פנורמית כללית ולהתמקד בנקודה הנראית בבירור בעלת סיפור מעניין. את התצפית צפונה מומלץ לערוך ליד המעקה הצפוני הסמוך לשער הכניסה המוסלמי למצודה.
אם נתחיל בסקירה מצפון מערב נראה בימים יפים את מישור החוף, מעלה בית חורון  אותו הזכרנו בקרב יהודה המכבי. נראית יפה מועצה מקומית גבעת זאב וגבעון החדשה. מעניין השם גבעון חדשה! למה שלא נסתפק ב'גבעון'? אלא בשנות ה 70 רבו המחקרים הארכיאולוגיים ביהודה ושומרון וממש בסמוך אלינו נמצאה חורבה. הערבים קוראים לה בשם "עדסה". השם צלצל כמו עדשה – עיר המוזכרת בנחלת בנימין. ראשוני המתיישבים במקום רצו לקרוא ליישובם בשם עדשה אלא שלפתע נתגלו עוד הרבה חרבות באיזור הנושאות את השם עדסה. אמרה ועדת השמות: היות ולא בטוח שאתם ה"עדשה" שמוזכרת בתנ"ך, אולם כמעט בטוח שאתם לא רחוק מגבעון אז נקרא לכם גבעון, וכדי שלא תתאכזבו – גבעון החדשה.
את גבעון קל לזהות על ידי הכפר היושב ממש על הגבעה שלידינו. בגבעון על פי המסורת עמד המשכן בגלגולו האחרון לפני בניית המקדש על ידי שלמה. 57 שנים עמד המשכן בשילה וכלל במה – "הבמה אשר בגבעון". במקום זה חזה שלמה המלך בחלומו והנה מוצעות לפניו 3 אפשרויות. מה תרצה להיות? חכם? גיבור? או עשיר? במה אתם הייתם בוחרים. האם הכח הוא מפתח ההזדמנויות? או העושר? או שמא החוכמה? שלמה בחר בחכמה. אלוקים אהב את הבחירה ונתן לו את שלושת המתנות. כל זה התרחש בגבעון. ומניין לנו שאכן זו גבעון? אז ישנם 3 תנאים חשובים לזיהוי אתר עם איזכור מקראי:
א: שימור שם – לכפר הצמוד קוראים ג'יב, זה כבר התחלה יפה.
ב: הכוונה של התנ"ך – בתנ"ך מתוארת גבעון כמרכז ל5 ערים מצפון לירושלים סמוך למעלה בית חורון "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון", אז גם מבחינה זו אנחנו בסדר.
ג: התנאי החשוב ביותר זה ממצא מקומי המעיד על שם המקום. ומה מצאו? בחפירת התל נתגלו למעלה מ 200 ידיות קנקנים, על כולם מופיעה הכתובת: לגבעון. מחברון לגבעון, מירמות לגבעון וכו'. התברר בחפירה שבגבעון היה יקב ענקי אשר מכל הארץ הובאו קנקנים ליין המשובח. אז "בינגו" – זו אכן גבעון.
כמו כן נמצא בור מים עצום שייתכן ועונה לשם ה"בריכה אשר בגבעון: המוזכרת אף היא בספר שמואל.
העיר הענקית הנראית באופק הינה רמאללה אשר מתפתחת בקצב מהיר למערב ודרום. שיא הגובה באופק הינו הר בעל חצור, 1016 מ' גובהו. את רמת הרי עמון ניתן לראות בימים יפים ואפילו לפעמים רואים את 2 המגדלים העצומים של רבת עמון בירת ירדן.
נמשיך מכאן ונלך לכיוון דרום, נקיף את המצודה ונשב תחת עץ האורן הענקי שריד לייעור הבריטי העומד כאן כ 100 שנים בערך.
כדאי לשים לב: בימים קרים קר מאוד שם וישנם רוחות, ובימים חמים ישנו ריח של שתן לפעמים. היתרון בנקודה זו הינם הספסלים, הצל, והנוף המדהים. חשוב לוודא שאכן נעים ונוח לפני שמביאים את הקבוצה לשם.
image
 
התצפית לדרום מרתקת לא פחות מקודמתה. לפנינו בירת ישראל והעיר הגדולה כיום בארץ. 804,000 תושבים חיים כיום בירושלים. קו פרשת המים הארצי נראה פה חוצה את ירושלים למזרח ומערב. את גשר המיתרים וודאי כולם מזהים. נזכיר את שכונת רמות הגדולה ביותר בירושלים כ 56,000 תושבים. השכונה משמרת בשמה את העיר 'רמה', עירו של שמואל הנביא. מתחתנו ממש הכפר בית איכסא ומאחוריו נראות בבירור 7 שלוחות הרי ירושלים היורדות מלאות הוד אל השפלה. ממש בחורשה הסמוכה לבית איכסא התכנס הכוח של פוזה לפני שהעפיל אל נבי סמואל עם שחר ונסוג.
את נבי סמואל קל לזהות מהרבה מקומות בירושלים. אף בלילה הודות לגופי תאורה חדשים שאתם רואים לפניכם המאירים את המצודה באור יפיפה. המצודה המרשימה רק עליה עוד לא דיברנו...
המצודה נבנתה ככנסיה ביזנטית לפני כ 1500 שנים. הכנסיה – סנט שמואל הייתה לכבודו של שמואל הנביא אשר על פי מסורות שונות הובאו עצמותיו לכאן. המסורת על קברו של שמואל הנביא בנבי סמואל הינה קדומה אולם פקידת האתר ומנהגים רבים נוספו במהלך הדורות. על בסיס כנסייה זו בנו הצלבנים את מצודתם, המוסלמים השתמשו בבסיס המצודה הצלבנית ובנו על שרידיה את המסגד. המבנה המוסלמי כפי שהזכרנו חרב כמעט לחלוטין ב1917 ושוקם על ידי הירדנים למבנה בעומד כיום.
אז היכן אנחנו על פי ההיסטוריה ברמה? עירו ומקום קבורתו של שמואל על פי התנ"ך. או שמא במצפה? שם שפט שמואל את ישראל, ומשם יצא יהודה לקרב. מה שלא תחליטו בעצמכם המסורת החליטה כבר. כאן על פי כל המסורות עומד ציון שמואל הנביא.
ממש לאחרונה הסתיים שיפוץ נרחב החושף את קיר המצודה מבפנים. הקיר, אשר היה מטוייח ומסוייד קולף, ועל האבן המקורית נראים חריטות וסימנים בני מאות שנים המעירים על תיעוד נדבות של יהודים לטובת קבר שמואל הנביא.
מסורות רבות מלמדות על מנהגים שונים: ישנו מנהג להדליק נר, אחרים קושרים מטפחות ורבים מביאים את בניהם לחלאקה בציון שמואל הנביא. נכנס את מבנה הקבר. נרות מדליקים רק ליד איזור השירותים בכניסה לאתר. אולמות התפילה נפרדים לגברים ונשים ואילו האולם העליון לכולם. כהנים שומרי מצוות ישנם אשר נמנעים מלהכנס כיוון שאינם נכנסים לקברים, אך ישנם רבנים המתירים כניסה בנבי סמואל כמו גם במערת המכפלה מן הטענה שמפלס הקבר עמוק וחדרים רבים בנויים על גבי המפלס המקורי ומהווים חציצה מספקת.
 

ראשית ירושלים תמוז תשעט
04-12-2019

גבעון במקרא

מהי העיר גבעון? מי היו תושביה? והיכן מופיע במקרא ובאיזה הקשר?

שמחה בלנגס
28-11-2018

מעבר מנדלבאום

​מעבר מנדלבאום היה מעבר הגבול היחיד בירושלים בשנים-67-48 בין מדינת ישראל לממלכת ירדן
ושמו הפך לסמלה של העיר החצויה. המעבר הוקם בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג' ,

מאירה נגר
04-12-2019

גיבורה של ימין משה

​"בשנים האחרונות ירדו מאות נערים ישראלים אל המחתרת, ולאחר שחיו כאלמונים מתו
כאלמונים... מה היה, אפוא, שצו פנימי אמר לי והורה לי: אברהם מיכאל קירשנבוים מימין
משה שבירושלים הוא החייל האלמוני שלנו? הוא יושם בקבר הזה שהכול יש בו, מסמל ועד
ייעוד, מדגל ועד גאווה..." )"ידיעות מעריב" אדר תש"ח.

שמואל בהט
04-12-2019

היציאה מהחומות הלא יהודיות

כתבה לעיתון של שבת:
היציאה מהחומות הלא יהודית במאה ה19
לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים. כל אחד לוקח את ירושלים למקום שלו. לפעמים צועדים ברחובות ירושלים ומרגישים כאילו יצאנו למסע עולמי. כי הרי מה הסיכוי שבלב ירושלים תפגוש כמרים במעבר חצייה, נזירות בשוק מחנה יהודה,  בפתחת השכונות החרדיות נצפה צריח של בי"ח  איטלקי, כנסיה רומנית בלב שכונת גאולה. מה לבי"ח איטלקי ולירושלים? כנסייה אתיופית, כנסייה קוריאנית בלב רחוב הנביאים,  מושבה גרמנית ומגרש הרוסים...מה קורה כאן?
כדי להבין את המרחב כיום של ירושלים,  עיר הבירה שלנו, העיר הכי גדולה כיום במדינת ישראל צריך לחזור לתחילת ההתחלה ולהבין שכל המבנים האדירים והשכונות הרחבות שנצפות כאן בתקופת הסבתות רבתות שלנו כלל לא קיימים. מה שהיה כאן בחוץ היה חול וחול,                                           שדות חיטה,  ובקיצור ארצי מולדתי הר טרשים קרח.                                                                                         ירושלים הייתה מה שהיום אנחנו מכנים "העיר העתיקה".                                                                     בתוך העיר העתיקה, הגרעין הקדום של ירושלים התעבו להם הדתות השונות.                                     ירושלים שעברה הרבה מאוד ידיים שניסו לאחוז בה, גלגולים ועמים שונים ששינו את נופיה                     ברמה זו שעד היום ניתן להבחין ברובעים השונים, ובדתות השונות שגם בתוכם יש מגוון מאוד רחב והכל בתא שטח יחסית קטן. קילומטר על קילומטר מרובע או "בית בבית נוגע וגג בגג יכול אדם לעבור מתחילת ירושלים ועד סופה כעיר שחוברה לה יחדיו מחוברת ירושלים ע"י גגות בתיה ומחולקת היא ע"י יושביה מי זכה לך ירושלים שהגעת לידיי כך"  (עגנון כנגן המנגן)                                                                                                  במאה ה19 מספרים לנו על צפיפות בירושלים שבין החומות ועל השר, סר משה מונטיפיורי שמקים את השכונה הראשונה ליציאה מהחומות - משכנות שאננים. מסתבר שעוד לפניו הוקמו חוות חקלאיות במרחב ירושלים. כך למשל בשכונת כרם אברהם של ימינו, שאת רחובותיו מתאר לנו עמוס עוז בספרו על אהבה וחושך יש סמינר לבנות ובתוך הסמינר יש מעין מוזיאון ובו תמונות ואזכורים מהחווה החקלאית שהוקמה ב1852 ע"י הקונסול  הבריטי של ירושלים ג'יימס פין ואשתו לטובת עניי ירושלים, הפועלים בחווה החקלאית הזאת היו יהודים מהרובע היהודי.                                            באותו הזמן הבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים סמואל גובט בנה בהר ציון  בית ספר, פנימייה של ילדים "ארץ הצבי".
יש לנו נטייה לצייר את התהליך הזה  של היציאה מהחומות כאילו שרק היהודים עברו אותו.             זה נכון שהיהודים במאה ה19 יצאו במסות אדירות אבל במקביל קרו עוד יציאות מהחומות.                               גם לאנשים אחרים היה צפוף ומחניק ומחלות ומגיפות בעיר העתיקה.                                                       נבנו המון שכונות ביחס למוסלמים והנוצרים, שהעשירים שבהם בנו יותר "קאסרים", מבני קיץ. עד היום ניתן להבחין בבתים אלו מצפון לשער שכם. ובעיקר ניתן לראות לא מעט מבני ציבור של מעצמות אירופה. ירושלים אורו של עולם ועדיין.. מה הם עושים כאן מאז ועד היום? מסתבר שאחרי מלחמת קרים האימפריה העותומאנית נחלשה ומכיוון שכך חתמה האימפריה על הסכמים מול מעצמות אירופה שאפשרו לראשונה דברים ידעו בירושלים קודם לכן -  שנתינים זרים יוכלו לקנות קרקעות – הסכם הקפיטולציות.
במתחם הצרפתי כיום מכירים יותר את הנוטרדאם מהנראות שלו בשטח ואולי גם בזכות "על גג מנזר נוטרדאם" של שליו. אבל האמת שכל המתחם הצרפתי כולל גם את בי"ח סנט לואי, כנסיית סנט פול בממילא ואפילו מתחת לאיפה שהרכבת הקלה עוברת היום היה מנזר אחיות שרובנו לא מכירים כי מבנה זה נהרס שהרי שם עבר הגבול מ48-67. זה היה חלק מהמתחם הצרפתי. סנט לואי ידוע כבי"ח סופני שמגיעים אליו מכל העולם ומכל המגדרים מאז ועד היום ומקבלים כסף רק מנדבות.
במלחמת העולם הראשונה כאשר טורקים השתלטו על המבנה הם צבעו את כל כולו בשחור.
לפני כמה שנים היה שם נזילות ולאט לאט התחילו לחשוף תמונות אדירות של אבירים בינלאומים מהתקופה הצלבנית.
מסתבר שמי שהיה אחראי על כל בניית מתחם הצרפתיים בירושלים היה רוזן צרפתי מרי אמדה דה פיילה. שמלבד היותו מאמין ונוצרי הדוק הוא צאצא לטנקרד הצלבני שבערך מאזור של מתחם זה פרץ לירושלים וצאצאו ניסה להתחקות אחריו. איך עשה זאת? את חותמו בירושלים הוא הותיר במתחם הצרפתי שמבוסס על העץ שנטע טנקרד. בגלל צפיפות בעיר העתיקה ואולי גם בגלל החיבור לשורשים הקים כאן מחנה אוהלים עם כל פמלייתו שמנו כ1000 צליינים צרפתים שכונו "שיירת האלף". הרוזן ראה שממש מגרש אחד לידו החתימו הרוסים את שמם בירושלים והחלו לקנא הוא ארגן רכישת שטח והקים אכסנייה מפוארת לצליינים צרפתיים. נוטרדם דה פרנס – גבירתנו של צרפת.
יחד עם בית החולים סנט לואי שהיה צמוד אליה ומנזר סנט פול שבממילא היה לצרפתים מתחם גדול בירושלים החדשה. המתחם הרוסי הסמוך נבנה על שטח גבוה במקצת מהשטח הצרפתי וכנסיית השילוש הקדוש שבמרכזו השקיפה על גג הנוטרדאם מלמעלה. בין המעצמות הייתה תחרות סמויה ולכל אחת היה חשוב לבלוט יותר משכנתה. לכן הציבו הצרפתים פסל בין הצריחים ובו יושב ישוע על כתפה של מרים אמו ומצביע כלפי מעלה. ראשו של ישו נישא לגובה הרם ביותר בירושלים ואצבעו רומזת לכל מי שמביט בו כי הוא מסתכל על המקום הגבוה ביותר בעיר הקודש.
כיום שוכן במבנה מלון מטופח שנמצא בבעלות הוותיקן ולכן על קירותיו נוכל לראות ציורי קיר רבים מהברית החדשה. נוטרדם דה ג'רוזלם. והוא מארח תיירים מכל רחבי העולם. יש למעלה מסעדה של גבינות ויין יוקרתית.
ממש מאחורי הנוטרדאם במגרש הרוסים נמצא הכלא הבריטי.. בית הנשים הצלייניות בתקופה הבריטית הפך להיות כלא שכונה בפי כל "אסירי המחתרות". עד היום ניתן לראות בתוך המוזיאון את  האבנים שמספרות את סיפורו של המקום גם מתקופת הצלייניות וגם מזמן המחתרות והיום נשאלת השאלה למי שייך המתחם? אם העותומאנים בימים עברו נתנו את המקום לרוסיה תמורת כסף רב וכך הם בנו כנסייה מפוארת, אכסניות לגברים ולנשים, אכסנייה לאנשי הדת, בית חולים ובתוך זמן קצר קיבל המתחם הרוסי את הכינוי "נובוי ירוסלימה" – ירושלים החדשה. הרוסים היו הראשונים שפתחו פתח למעצמות אירוה לרכוש קרקעות, שטחים מחוץ לירושלים דאז.
עם סיום מלחמת העולם הראשונה וכניסת הבריטים לירושלים הולאמו מבני מגרש הרוסים לצורכי הבריטים. אכסניית הנשים הפכה לכלאהמבנים האחרים שימשו בתור מבני משטרה ומשפט.
עם קום מדינת ישראל ירשה המדינה את המבנים והמשיכה להשתמש בחלקם למטרות דומות.
באכסניית הגברים מוקמ תחנות משטרה ומעצר ובית משפט השלום של היום היה בית משפט העליון ובשונה מהבריטים מדינת ישראל הייתה צריכה לשל עבור הנכסים.
אחרי משא ומתן ארוך שך שנים הוסכם כי מדינת ישראל תשלם לברית המועצות סכו עתק של שלושה וחצי מיליון לירות. שני מיליון לירות שולמו בכסף מלא ומיליון וחצי נוספים שולמו בעסקת תפוזים.
כך הועברו לברית המועצות אלפי טונות של תפוזי jaffa תוצרת הארץ שכיסו את החוב במלואו. גם אחרי ההסכם תרו חלק מהמבנים בידיי גורמים רוסים כך נוצר המצב המורכב והמשעשע בו שופטים ישראלים חולקים חצרות ומסדרונות עם נזירות רוסיות בבניין ששוויו רבבות תפוזים  
תמיד יוצא שבסוף כולם נאחזים בשורשים, בנסתר ובגלוי, באדמה שמספרת או במסורות שנוצרו. האדמה שלפעמים מפריחה ולפעמים טומנת בחובה דברים..
 
חצר סרגיי, מבנה ש"מנוכס" למגרש הרוסים. נקרא כך משום שזה בית שבנוי מפאטיו, ואין כאן חצר חיצונית. המבנה עבר שיפוץ רחב עד לפני כמה חודשים והיום זה מלון מפואר, אפשר לפנות אליהם ולתאם כניסה מראש. אנחנו נמצאים מחוץ לשער הבנוי משתי אומנות, יש רחבת כניסה יפה שהובילה פנימה. מגרש הרוסים הוקם ב1860, באותה שנה שהיהודים יוצאים מהחומות גם הרוסים מתחילים לבנות מחוץ לעיר. מגרש הרוסים על שטח של 60 דונם. אנחנו עכשיו נמצאים מחוץ למתחם, בית סרגיי נבנה רק 30 שנה אחר כך. מגרש הרוסים הכיל כמה וכמה מבנים שאת כולם נוכל לראות עדיין עד היום. מה שחשוב להגיד הוא שמגרש הרוסים נבנה כאכסנייה לאלפי הצליינים שהגיעו לירושלים בעיקר בחג הפסחא. זה הסיבה הרשמית אך מדובר גם בעניין של חדירת המעצמות והבעת שליטה. אפשר לראות אכסניית גברים, אכסניית גברים, כנסייה וכו.
שבנו את מגרש הרוסים הוא נבנה לאכסן את פשוטי העם, אך לאט לאט שהגיעו אנשים ממעמד גבוה הם רצו לבנות מתחם למעמד גבוה. ובתוך המתחם הרוסי, למרות השטח הרחב שנראה במתחם בחג הפסחא באמת לא היה מקום והיו מאות אוהלים בכל האזור.
הסמל שאפשר לראות הוא סמל שטבוע על כל המבנים במגרש הרוסים. מגרש הרוסים נבנה על ידי חברה רוסית שהוקמה על יד הצאר והיא נקראת "החברה הארצית הפרבסלבית לארץ ישראל" והחברה הזו הטביע את כל המבנים שהיא בנתה. הסמל מכיל את סימן ה"כריסטוס", מסביב לסימן יש פסוק מספר ישעיהו שאומר כך: "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט". זה הסמל של החברה הרוסית והם בנו מבנים בכל הארץ.
אכסניית הנשים היום משמשת בתור מוזיאון :אסירי המחתרות" והאכסניית הגברים הפכה למתקן מעצר שמוכר לנו גם היום. אכסניית הגברים קרוא על שם אליזבתה הנסיכה ממשפחת הצאר. שהייתה מאוד מעורבת בכל הבנייה של המתחם הזה.  הכנסייה יחסית קטנה ביחס לשאר המבנים במתחם, ניתן לראות זאת במפה. היא קטנה מפני שמי שבא כצליין רוסי לירושלים הוא לא בא לכנסייה הזאת, אלה לכנסיית הקבר ולהר הזיתים ולעיר העתיקה. כאן זאת כנסיה קטנה למי שאולי בטעות שבר את הרגל או נבצר ממנו להגיע לכנסיית הקבר וכו. לכנסייה קוראים "כנסיית השילוש הקדוש" היא הייתה הכנסיה הראשונה בירושלים אחרי מאות שנים שהיה מותר לצלצל בה בפעמונים אחרי "חוקי עומאר". עומאר השני מהמאה ה9 שחוקק חוקים נגד כל מי שלא מוסלם.
בית הסגל הרוסי, בית המשלחת הרוחנית הרוסית, ובית החולים הרוסי- בית החולים הראשון שנבנה מחוץ לחומות, לפי המפה בית החולים בתוך מתחם מגרש הרוסים וכאן אנו רואים שהוא מחוץ למתחם וזאת משום שבעת בניית מתחם כיכר ספרא הזיזו את הפישפש לטובת עבודות.
 
3 עמודים 1420 מילים

04-12-2019

נבי סמואל- מבוא

נבי סמואל – מבוא
 
"מעז אני לומר כי אין בכל ארץ ישראל... ואף בעולם כולו מראה כמראה מנבי סמויל. אין זה מפאת גובהו... כי אם מפאת מצבו ביחס לסביבתו. ומשום כך נראה הוא מעין מרכז המשקיף על המקומות המפורסמים ביותר על פני האדמה, כפי שאין בשום מקום אחר..." (נורמאן מקליאוד, עולה רגל נוצרי בשנת 1884)
 
אכן מנבי סמואל רואים את המקומות החשובים על פני האדמה, אם הקבוצה בעניין ובאורך רוח ניתן להשקיף ממש מהכניסה למשרד של עמוס על כיפת הסלע, עם קצת הדרכה היא נראית בבירור.
שאלה: מה הפירוש נבי סמואל? הנביא שמואל נכון. ומי היה שמואל הנביא? מתי חי?
אז ככה בקצרה שמואל הנביא חי לפי המסופר בתנ"ך לפני כ 3000 שנה, חי ונקבר ברמה עירו, לא לחינם הוא נקרא "שמואל הרמתי". אך היכן היא אותה רמה?
אם אנו מזהים במקום זה את קברו של שמואל על פי המסורת הרי שבחיפוש ארכיאולוגי ראוי שנמצא ממצאים בני 3000 שנה נכון?
וזה בדיוק מה שמסקרן עד היום את החופרים במקום מיוחד זה. מה אתם חושבים מצאו?
חשוב לדעת שבארץ ישראל אין רגע דל, ובמקום אסטרטגי כמו נבי סמואל החולש על כל המרחב הענק הזה כולם רצו לדרוך, לפיכך אתר שכזה עובר הרס ובניה מספר פעמים. הנה נביט לכיוון מערב: רואים קיר חצוב – צלבני, מעליו שרידי מבנים – מוסלמי מאוחר, ועל גביהן מבנה המסגד – שיפוץ ירדני מהמאה ה20. זהו גן עדן לארכיאולוגים אך גם מרחיק אותנו מהשאלה האם ישנם שרידים של הנביא באתר. אז ככה: נמצאו כלים בשימוש משני כלומר כלים בני 3000 שנה בערך אשר נמצאו בשרידי מבנים מאוחרים יותר. בדיוק העובדה אשר מוכיחה שאתר שכזה עבר גלגולים רבים. הביטו משמאלנו ממש חפירות חדשות: זוהי שכונה חשמונאית היחידה שנחשפה בארץ ישראל עד כה. לפי המקורות יהודה המכבי יוצא לקרב אמאוס מכאן. יהודה היה מתוחכם מאוד – הוא הדליק מדורות בראש ההר לסמן ליוונים: "אנחנו בבית" ולפי הבנתו יעלו היוונים בדרך המקובלת מעלה בית חורון – כביש 443 של היום, וכך היה. ובאותה שעה בדיוק ירדו יהודה והמכבים בדרך הפחות מוכרת אז, כביש 1 של ימינו, נחל נחשון ישירות אל מחנה היוונים באמאוס ובדרך פתע ותחבולה ניצחו את הקרב.
מסקירת עצמות ברחבי האתר ובבור שנראה בבירור תחתינו עלתה העובדה שיושבי המקום היו יהודים! 99% עצמות בעלי חיים טהורים. אכן שכונה חשמונאית.
(אם הקבוצה איננה מבוגרת בעלת רקע בתקופות מומלץ לפתוח גרף זמנים כללי ולהסביר על שמואל – מלוכה – חורבן – חשמונאים – צלבנים ועוד)
נמשיך לתחנה הבאה, אלו שהשאירו בהר את חותם הפיזי המשמעותי מכולם – הצלבנים.
 
 
הצלבנים באים לארץ ישראל מאירופה בשנת 1099. מטרתם – לכבוש את הארץ מידי הכופרים, המוסלמים. בדרכם לארץ ישראל בוזזים והורגים הצלבנים לא מעט אזרחים תמימים וביניהם רבים מיהודי אירופה ואף מיהודי עכו וירושלים.
הצלבנים שלטו בארץ פחות ממאה שנים (1187) אולם החותם שהשאירו בדמות מבצרי צבא מרשימים נותר לרוב עד היום.
בהגיעם לכיוון ירושלים עלו אף הם במעלה בית חורון והרי שבמקום הראשון ממנו השקיפו אל עבר העיר היה נבי סמואל או בלשונם – הר השמחה, הגענו לירושלים.
שאלה לקבוצה: אילו הייתי נותן לכם בית ענקי, ממש אחוזה. איך אתם הייתם שומרים עליה?
תשובות: גדרות, שומרים, כלבים, מצלמות, שער חשמלי ועוד ועוד..
הצלבנים, בעלי תפיסה אירופאית מובהקת, שם כל מבצר מוקף בתעלת מים עמוקה, בתוך התעלה – תנינים ובתוך פיהם כל האויבים... כך גם עשו הצלבנים בנבי סמואל, אנו יושבים כעת בתוך החפיר הצלבני, שימו לב, עד היום כדי לחצות אותו משתמשים בגשר! 1000 שנים אחרי.
אלא שבכדי לבנות מבצר צבאי נדרשים הרבה אבנים – והרי לכם השימוש בחומר שהוצא מן החפיר הצלבני לבניית המצודה.
שימו לב לסימני החציבה על הקירות. איך חוצבים? פטיש ואיזמל – נכון.
ניתן להבחין מיהו היה חוצב ימני ומי היה שמאלי.
מי בקבוצה ימני? ומי שמאלי? אתם יודעים כמה באוכלוסיה הכללית ימניים וכמה שמאליים? המחקר טוען ל 13% שמאליים והיתר ימניים. כעת הביטו אל סימני החציבה – כאן מתגלה נתון מעניין מאוד: בערך חצי ימני וחצי שמאלי! איך? פעם היו יותר שמאליים מהיום?
לשאלה זו נתנו דעתם מלומדים רבים, בתחילה טענו שאכן, בימינו לימדונו להשתמש במוח השמאלי הלוגי יותר וההישגי יותר ובכך גם הפכו אותנו לימניים שכן המחקר מצביע על שימוש בחלק ימני של המוח לצורכי אומנות ויצירתיות המעיד על אדם שמאלי ובחלק הימני המעיד המשמש לניתוח וחשיבה המעיד על אדם ימני. רעיון מופלא לא?
אחרים שיערו שייתכן ובכוונה לקחו קבוצות חופרים חצי ימניים וחצי שמאליים על מנת שיוכלו לעבוד זה מול זה וביתר קלות. או שאת כל המחצבה חצבו רק 2 פועלים?
אך הסברה הנכונה כנראה פשוטה עוד יותר: פעם עזרתם לאמא לנקות לפסח? התחלתם ביד הנוחה לכם, וכשהתעייפתם ואמא התעקשה? למדתם לעבוד גם ביד השנייה. בדיוק. מי שעבד פה לא תמיד היה ברשותו את כל הזמן שבעולם וכנראה שעשה זאת גם לא מרצונו החופשי, וכך סיגל לעצמו שימוש בשתי הידיים לביצוע העבודה הקשה.
 
עתה בואו נמשיך אל עבר השקתות המפוארות, המשטח החצוב לעולי הרגל ועוד.
 
אל שקתות המים אשר שימשו כאבוסים לסוסים, מסבירים על הטבעות לקשירת הסוסים ומדמיינים יחדיו. ניתן להסב את תשומת הלב לבמה המוגבהת – יש המזהים אותה עם ה"במה אשר בגבעון" המופיעה בספר מלכים, רבים מהחוקרים דחו הצעה זו. נמשיך לכיוון המדרגות ונראה מימיננו סלעים מוגבהים המראים בבירור איך חצבו אבנים – תחילה מ4 רוחות ולבסוף היו "כורתים" את האבן. נעלה במדרגות ונלך אל עבר השולחנות בצל עצי הזית.
ניתן גם להתעכב בבאר במים: עומקה כ 8 מטרים ובקרקעיתה מים, לרוב עומקם כחצי מטר. יש הרואים בבאר זו את "בור השבעים" מסיפורו של גדליה בן אחיקם המתואר בתנ"ך במצפה, המזוהה בנבי סמואל לפי רוב החוקרים, אך על זיהוי הבור הנזכר עם באר זו אין ביסוס מחקרי.
 
 
 
אם נחשוב לרגע כיצד באמת מוגבהה הר שמואל כל כך מסביבתו, נתון אשר מקשר אותו באופן אוטמטי עם קרבות עקובים מדם לאורך ההיסטוריה, הרי שחייבים אנו לדעת מעט גיאולוגיה. הר שמואל הינה "הורסט" – התרוממות גוש הר באמצעות שבר גאולוגי המותיר אותו בצורה בולטת ביחס לסביבתו. מנקודה זו אכן פשוט להבין את העניין. לא זו בלבד אלא שעמק גבעון הפרוס תחתינו מצפון הינו תחילתו של נחל שורק. טיפות המים הראשונות של נחל שורק הגדול יורדות כאן. בדרכו מכאן מתפתל נחל שורק ומקים את הר שמואל משלוש רוחות: צפון, מזרח ודרום אשר נותנים תוספת למימד הגובה המרשים ולמפתח הנוף הייחודי.
אבל נניח לאבנים ונדבר היסטוריה. אמרנו קרבות אז בבקשה:
הזכרנו את קרב אמאוס שהחל פה, הצלבנים אשר תפסו את הנקודה ושמחו. גם במאה שעברה התחוללו קרבות קשים בראש ההר ב 3 מלחמות שונות.
שרידי התעלה אשר נמצאת ממש למרגלותינו הינה עדות למלחמת העולם הראשונה. כאן, נערכו הטורקים בביצורים ובתעלות לצבא הבריטי אשר עלה אף הוא במעלה בית חורון, אלא שהבריטים היו חזקים יותר ונחושים יותר. ההפגזות הכבדות של הצבא המלכותי הסבו אבידות כבדות אשר הרסו את מצודת הקבר בצורה קשה. מי ששיפץ אותה היה המלך חוסיין בשנות החמישים כאשר רצה לקבל את תמיכת המקומיים וליצור אחיזה של ממש ביהודה ושומרון.
 
 
 
 
 
 
 

ראשית ירושלים- פסח תשעט
04-12-2019

בת כמה ירושלים

אנו מזמינים אתכם למסע מרתק להכיר את ירושלים ולהבין מה זו העיר הזו ולמה היא חשובה לכ"כ הרבה אנשים.
 
למי יש רעיון בת כמה ירושלים?
איפה נמצאת העיר העתיקה של ירושלים? רואים שם את החומות.. בתוך החומות נמצאת העיר העתיקה של ירושלים.. מה יש בעיר העתיקה? כותל, רובע יהודי וכו'..יפה! אבל, למישהו יש מושג בני כמה החומות של העיר העתיקה? בערך? פחות מ1000, יותר מ200, יפה קלעת בול! חמש מאות שנה!
הם נבנו ע"י הסולטאן סולימאן שלא היה מכוער אלא מפו..אר! יפה! אבל דוד המלך היהודי הראשון שמתיישב בירושלים בונה את העיר שלו כאן לפני 3000 שנה לפני הרבה הרבה מאוד שנים ולכן העיר העתיקה האמיתית של ירושלים מתחילה מכאן! מעיר דוד.
אז כדי להבין מה קרה ואיך הכל התחיל בואו נחזור אחורה בזמן..
אנחנו אמנם שרים דוד מלך ישראל חי חי וקיים (אפשר לשיר איתם) ואז לשאול – אנחנו שרים דוד מלך ישראל חי חי וקיים.. אבל האם דוד הוא המלך הראשון של ישראל? אז מי המלך הראשון של ישראל? שאול! שאול המלך משבט בנימין.. הארמון שלו, הממלכה שלו הם מצפון לירושלים להראות להם כיוון..
אז איך פתאום דוד נהפך למלך? דוד נהיה למלך אבל בהתחלה הוא מלך רק על השבט שלו שבט יהו..דה! נכון!שמואל הנביא המליך אותו למלך והוא ישב אז בעיר שבה קבורים האבות במערת המכפלה. בחברון..
אז מה בעצם קורה? שאול מת עם 3 הבנים שלו בקרב על הר הגלבוע, בצפון הארץ וזו טרגדיה נוראית לא רק לבית שאול אלא לכל ישראל. תארו לכם עדר שמאבד את הרועה שלו מה קורה לו? הוא מתפזר ולא יודע לאן לנוע. וכך גם עמ"י מחפשים מנהיג חדש.. (לשאול המלך יש עוד ילד שהתנ"ך מספר לנו עליו אבל כנראה שהוא לא יותר מידי נחוש ואסרטיבי להיות מנהיג) ולכן יקום אבנר בן נר שהיה שר הצבא, הרמטכ"ל של שאול, ייכנס את כל עדת בני ישראל, נציגים מהשבטים והם ילכו לדוד לחברון ויאמרו לו "דוד, דוד אנחנו רוצים שאתה ורק אתה תהיה מלך על ישראל.." מסכים? בטח שמסכים!
והדבר הראשון שיעשו לאחר שדוד הסכים למלוך. יצאו בראש חוצות חברון ויאמרו "יחי המלך דוד, יחי המלך דוד"תעזרו לי..כדי  שכך ידעו שקם מלך חדש על ישראל.
תארו לעצמכם שאתם מלכים. לכל אחד מכם יש כתר על הראש. מה הדבר הראשון שתעשו בתור מלכים? מה מלך צריך שיהיה לו? (זורקים רעיונות) זרקתם רעיונות יפים. צריך צבא, צריך ביטחון, צריך ארמון,משרתים..יפה!
וכדי לקיים את כל הדברים שאמרתם צריך שיהיה לנו קודם כל שטח. מקום לשלוט בו..
לדוד יש כבר שטח – הוא מולך בחברון שהיא נחלת שבט יהודה אבל דוד מבין שאם עכשיו הוא הולך למלוך על כל ישראל ולא רק על שבט יחידי אז הוא כנראה צריך לעבור דירה. להקים את הממלכה שלו במקום אחר..
 
תראו – כאן יש לנו מפת חלוקת השבטים. כשעמ"י יוצאים ממצרים הם הולכים 40 שנה במדבר מגיעים לא"י, כובשים אותה ואז הם יכולים להתיישב בה. איך מתיישבים מחלקים את הארץ לשבטים. במפה אתם יכולים לראות איפה כל שבט ישב.. אגב אתם יכולים להסתכל במפה הזו ולראות בנחלה של איזה שבט הבית שלכם.. כל השבטים זכו לנחלה חוץ משבט אחד. שבט לוי ה' הוא נחלתם. המשרתים בקודש
רואים את הנבל? כאן נמצאת ירושלים. בנחלה של איזה שבט? שום שבט..
ירושלים הייתה עיר יבוס. ווס יבוס? עיר נוכרית. מובלעת בין השבטים. דוד מחליט שאת הממלכה החדשה שלו את הארמון החדש שלו הוא יקים בעיר הזו. למה בה? כי אמרנו שהיא לא שייכת לאף שבט אבל היא מחברת בין 2 שבטים. שבט יהודה מדרום ממנו בה דוד ושבט בנימין מצפון ממנו בא שאול המלך.השבטים של המלכים וגם ספר התנ"ך מתאר לנו שאלו 2 השבטים שהכי פחות הסתדרו ביניהם. היו ביניהם הרבה מלחמות. יצא לכם שפעם רבתם עם חבר מהכיתה או עם אח? הורים יקרים מה אתם הייתם עושים? בד"כ צריך לעשות שולם וגם דוד מחליט שאם הוא רוצה למלוך על כל ישראל, להקים ממלכה מאוחדת הוא צריך לאחד את השבטים, לאחות את הקרעים, לחבר את הקצוות בעם כמו שאנחנו שרים היום "רק ביחד יעלם הפחד והמנגינה תחזק ת'אמונה. דוד מבין שרק ביחד עם ממלכה מאוחדת שום אויב ושום זר לא יוכל על הממלכה שלו ולכן הוא מחליט לבוא לכאן ויש עוד כמה סיבות חשובות שמביאות את דוד לכאן 1. המים – מקור חיים. בלי מים אין לנו קיום בסיסי ובעיר הזו יש שפע במים.
2. חומות – חומות גדולות ומבוצרות יש לעיר הזו. מקנה הגנה
ועכשיו הדבר היחיד שצריך לעשות זה רק להגיע לעיר הזו ולכבוש אותה ולהפוך אותה להיות ממלכת ישראל. וכמובן שהוא מצליח ומכאן העיר הזו לא תקרא עוד יבוס כי אם ירושלים.
 
עכשיו אחרי שהבנו קצת את הרקע והסיבה למה נבנית העיר אפשר להתקדם ולראות את הנוף שיש מכאן.
 
דוד המלך לפני שהוא היה מלך מה היה?
הקטון שבבנים לבית ישי אדמוני יפה עיניים מגיע מבית לחם. בתחילת דרכו היה רועה צאן, איש פשוט
הרג את גולית הפלישתי קלע לו בול בפוני, ניגן לשאול המלך במיטב נגוניו(הרבה פעמים למלך או למישהו בעל תפקיד חשוב יש הרבה עיסוקים וטרדות היום והוא צריך שמישהו ירגיע אותו מכל עיסוקיו וכך דוד היה מנגן לשאול בארמון בנבל. לא סתם דוד זוכה לכינויו נעים זמירות ישראל. הוא משאיר לנו אחריו ספר מאוד מאוד חשוב וזה ספר התהי..לים. בספר התהילים דוד מתאר לנו את ירושלים שלו שאותה אנחנו יכולים לראות ממש כאן לנגד עיננו.וכך הוא כותב: "ירושלים הרים סביב לה" דוד המלך רואה מסביבו הרים גם אנחנו יכולים לראות מסביבנו הרים.
(להגיד לילדים לעשות סיבוב ולשאול אותם אם הם רואים הרים)
אתה רואה הר? נכון קשה לראות כאן הרים כי עברו 3000 שנה כ"כ הרבה שנים מאז דוד המלך
אז אולי דוד רואה לפניו הרים.אנחנו כיום לא כ"כ רואים כי יש על ההרים האלה היום מבנים, בתים ומגדלים.
הספיקו לקרות כאן הרבה מאוד דברים מדוד המלך ונבנו כאן דברים שונים אז עכשיו כל פעם שאני ירים את היד שלי אתם תצעקו הר.
אתם תצעקו (להרים את היד שיצעקו) הההרררר.אז איזה הרים יש לפנינו? לפנינו (להרים את היד)
הר הבית. הר המוריה ההר שעליו היה ניסיון עקידת יצחק, ההר שעליו היה בנוי בית המקדש. כמה בתי מקדש היו לנו?
(לסמל להם עם האצבעות) בית המקדש הראשון נבנה ע"י שלמה המלך הבן של דוד ובית המקדש השני נבנה ע"י שבי ציון 70 שנה לאחר חורבנו ושיפץ אותו מלך שהיה רשע גדול אבל היה ידוע בבנייה המפוארת שלו וזה הו..רדוס נכון!
הוא גם בונה את מצדה, ההרודיון ומערת המכפלה.
ואומרים על בית המקדש השני שבנה הורדוס ש"מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו"
זה היה כאן (להצביע) במקום הזה. כמובן שקשה לנו לראות הר כי הורדוס משטח את ההר. הופך אותו למעין פלטה שטוחה כדי שזה באמת יהיה בניין גדול ומרשים שאליו יגיעו כל אולי הרגלים כדי להיפגש עם כל שאר עמחה בית ישראל וגם מי שלא.. גם נוכרים היו מגיעים לבית המקדש להקריב קורבנות. "כי ביתי בית תפילה יקרה לכל העמים". (אפשר להראות תמונה של בית המקדש או ממש ליצור בית מקדש ולהניח לראש אחד הילדים..)
ועכשיו נתקדם כי לפנינו עוד (להרים יד) הר, עוד(להרים יד) הר. איזה הר מי יודע? הר הזיתים.
אתם רואים כאן זיתים? לא! גם אני לא רואה. אבל כנראה שפעם בתקופת דוד ושלמה היו כאן זיתים.. אז מה יש כאן היום? היום יש כאן בית קברות. הבית קברות היהודי הכי עתיק בעולם שעדיין פעיל. מתקופת שלמה המלך הבן של דוד התחילו לקבור כאן. למישהו בקהל יש משפחה שקבורה בהר הזיתים? מי מכיר דמויות שקבורות כאן? (אם יש זמן ופחות לילדים - קצת לסבר להם את האוזן בדמויות שקבורות כאן.. בגין שהיה ראש ממשלת ישראל בחר להקבר כאן בניגוד למקובל למנהיגי ישראל שנקברים ברובם בהר הרצל. הוא בחר להקבר ליד 2 לוחמים אמיצים.(נאום הצ'חצ'חים) אחד לחם בלח"י ואחד לחם באצ"ל אחד היה ספרדי והשני אשכנזי לאחד קוראים מאיר פיינשטיין ולשני משה ברזני היו מעולי הגרדום שבחרו שלא למסור את נפשם לבריטים אלא למות לבד כמו שכתב פיינשטיין "עדיף למות עם נשק בידיים מאשר עם ידיים למעלה "הם מוסרים את נפשם למען ציון המשוחררת, שלטון יהודי עצמאי ולא בריטי. מתאבדים בתא הכלא ממש רגע לפני הוצאתם להורג והם נקברים כאן בהר הזיתים..האיש שהופיע לנו על השטר הקודם, הסגול של החמישים שקלים ש"י עגנון – זכה בפרס נובל לספרות. כתב הרבה מאוד ספרים. אמנם לא כל חייו חי בירושלים אבל תמיד כמה וכסף לעיר הזו וזכה להקבר כאן. מחיה השפה העברית שלנו – אליעזר בן יהודה קבור כאן ביחד עם בני משפחתו. הרב קוק – הרב האשכנזי הראשון של מדינת ישראל והרב גורן ממשחררי העיר העתיקה, זלדה המשוררת, אור החיים הקדוש, ר' עובדיה מברטנורא וכו'.. ההר הזה זה הר של אנשי רוח, חזון, חולמים ולוחמים. חולם ולוחם בהיפוך אותיות זה ההר הזה. כדי להגשים חלום צריך ללחום) למה חשוב להרבה יהודים להקבר דווקא כאן?
כי זה המקום שהכי קרוב לשער הרח..מים! אומרים שמהשער הזה יבוא המשיח וכשהוא יבוא תהיה תחיית המתים והם יהיו הראשונים שיוכלו להגיע לבית המקדש, להר הבית.
ועכשיו נתקדם אתם רואים את כל הבתים הללו זה  כפר שקוראים לו סילוואן. תגידו סילוואן "סילוואן".
סילוואן זה בערבית, בעברית זה השילוח.. ממש למטה בקצה עיר דוד הייתה פעם בריכה גדולה שנקראה בפי כל "בריכת השילוח" שם כל מי שהיה רוצה לעלות לבית המקדש היה טובל,מתרחץ ומתארגן ומשם היו עולים כל ישראל במדרגות שהובילו מהבריכה עד להר הבית, עד לבית המקדש. ושם היו מקיימים את מצוות ניסוך המים שאותה מקיימים בחג הזה, בחג הסוכות כל הלוויים ושאר העם היו עולים מלמטה, מב. השילוח ביחד עם הכהן שהיה לוקח צלוחית של זהב עם מים. תוקעים בחצוצרות, תופים ושופרות ועולים למעלה אל בית המקדש כדי לקיים את המצווה הזו שטעמה שהשנה יהיו גשמים רבים בעיתם (כי בסוכות נידונים, מבקשים על המים, על הגשמים..זה הזמן!)ואפילו עוד מעט נזכה ללכת ממש מתחת לאותו רחוב שבו עלו עולי הרגלים..
ועכשיו לפנינו עוד(להרים יד) הר. מישהו כאן פעם ראה ארמון אמיתי? כי אם לא ראיתם אז תסתכלו לכאן רואים בין הברושים מבנה לבן עם דגל למעלה? מהאנטנה ימינה..זהו הארמון של ה..נציב הבריטי
הבריטים שולטים כאן לפני שיש לנו מדינה והנציב, המנהיג שלהם יושב שם. איזה נוף יש לו מהבית שלו? נוף לעיר דוד, להר הבית, לעיר העתיקה של ירושלים.
ואחרון חביב לפנינו עוד(להרים יד) הר. הר ציון. רואים את המבנה הגדול? קצת שמאלה ממנו רואים כיפה קטנה? זהו לפי המסורת קבר דוד המלך. דוד המלך בונה העיר הזו
והנה חזרנו שוב להר הבית. בעצם למקום הכי חשוב לנו. זה נק' האור של העם היהודי. למה?
כי זה המקום שאלוקים בחר לשכן את שמו.כאן על ההר הזה ומכאן אין השכינה זזה.
ולכן כאן נבנה בית המקדש. רואים את 3 השערים שמוטמעים באבן אלו הם שערי חולדה שדרכם היו עולים לבית המקדש.
 
 
1673 מילים
5.19

ראשית ירושלים 5.19
04-12-2019

חניון גבעתי

חניון גבעתי:
מי כאן אוהב עוגה? עוגת שכבות? המקום הזה הוא כמו עוגת שכבות. מגיעים לכאן, לירושלים הרבה מאוד עמים.ומתיישבים בה בזמנים, תקופות שונות. וזה העניין של כל שכבה. כל שכבה זו תקופה אחרת בירושלים. ירושלים הפכה להיות אורו של עולם. מרכז העולם..
מנבא לנו אחד מהנביאים ירמיהו "ונבנתה עיר על תלה" מה זה תלה? העיר נבנת על התל חורבות שלה. בעצם היא בנויה כיום על כל שאר התקופות השונות שירושלים עברה. ואנחנו יכולים לראות איזה אוצרות השאירו לנו האנשים שחיו כאן לפני הרבה מאוד שנים.
מי מנחש איפה בתוך כל השטח הזה נמצא המטמון הגדול?( ילדים אוהבים את זה.. זה נותן להם זמן גם לחשוב וגם לשתף פעולה) מה יכול להיות המטמון הזה שהוא כ"כ גדול?
אז האמת שלא נמצא כאן מטמון אחד גדול אלא נמצאו כאן כמה וכמה מטמונים מתקופות שונות בהיסטוריה. מהתקופה ששולטים כאן יהודים ובתקופה שבאים לכאן רומאים, מוסלמים וכו' וכך מוצאים  כאן..(לפרט בהרחבה על מה שרוצים.. העגיל, הורדוס, החצר הפרסילית – רומית, פסיפסים, בור מים חשמונאי וכו')
והאוצר הכי גדול מבחינת המספר שנמצא לנו כאן זה מטמון. מטמון אמיתי ובו 264 מטבעות מזהב מהתקופה הביזנטית. אולי זה לא אומר לכם שום דבר..ביזנטים מי אלו ביזנטים?אז אולי כעת זה לא משנה כי כרגע מה שמעניין אותנו מבין כל שכבות העוגה, כל שכבות הממצאים כאן זה בית המקדש השני בתקופה שהיהודים נמצאים כאן במיוחד בזמן הזה שעולים לרגל.. אם תסתכלו מכאן תוכלו לראות בתים אלכסוניים והם מתקופת בית המקדש השני.. ולא רחוק מכאן נמצא ממצא מטמון באמת מזהב וזה מאוד מאוד מרגש – נמצא פעמון קטן מזהב..הפעמון הזה כנראה היה אחד מהפעמונים והרימונים שהיו בשולי מעילו של הכהן הגדול..איך זה הגיע לכאן? כנראה הכהן שהגיע לכאן לשאוב מים בחג הסוכות מבריכת השילוח ועלה מלמטה את כל הרחוב הגבוה שמעלינו עם שאר עמ"י לכיוון המקדש נשמט ממעילו הפעמון והוא נשאר לנו למזכרת מהימים ההם,מפעם. אז אנחנו לא נזכה לעבור באותו רחוב שבו עלו אולי הרגל אבל אנחנו נלך ממש מתחת לרחוב שדרכו הם היו עולים באזור מוצל וקריר יותר ונתראה עוד חמש- שבע דקות ממש למרגלות הר הבית, המקדש.
 
 
מתחם דוידסון:
יש מישהו שטס השנה לחו"ל? לאיפה? איך היה? בד"כ שטסים לחו"ל אוהבים לקנות מזכרות, אוהבים לקנות מתנות לחברים, משפחה. ואם לא הספקנו לקנות ממש מהמקום שבו היינו אפשר עוד לתקן את זה ולקנות צ'וקולוקים ומזכרות קטנות בדיוטיפרי. העיקר להביא מזכרת.
חברים, אנחנו נמצאים ממש עכשיו בדיוטיפרי שלפני 2000 שנה. כאן עובר הרחוב הראשי של ירושלים הרחוב ההרודיאני. כל יהודי שמגיע לכאן, כל עולה רגל כמעט עובר ברחוב הזה.
אגב, לפני 2000 שנה כשיהודים מגיעים לכאן למה חשוב להם להגיע לכאן? כי יש בית מקדש..
אז מה מוכרים ברחוב הזה שנמצא ממש סמוך, נמצא ממש ליד המקדש..?
אולי בשמים (שיהיה ריח טוב..), אולי אוכל לעולה רגל או לילדו הרעב..
אבל מה עוד מוכרים כאן ומה יש כאן שאין במקומות אחרים? כשעולים לבית המקדש צריך להביא קורבן
מי רוצה להיות קורבן? אז האמת היא שלא מקריבים קורבן אדם (יש לך מזל..:)) מקריבים בד"כ קורבן בהמה.
ועולה רגל שמגיע מחולון, מת"א, יוון או אלכסנדריה (מצרים) יודע שזה מצריך ממנו לצאת למסע. מסע ארוך ומייגע שיכול להמשך כמה ימים, שבוע, שבועיים ובסוף הוא מגיע לכאן לירושלים. זה לא כמו היום שאנחנו עולים על מטוס ותוך 4 שעות אנחנו במקום אחר בעולם. העלייה לכאן למקום הזה דורשת מאמצים פיזיים גדולים לעלות ברגל ממש ברגל לירושלים..
ולכן בנאדם שירצה להביא קורבן אם הוא יסחוב אותה את כל הדרך הארוכה שהוא עושה מרחוק עד לכאן יש חשש שמה יקרה לבהמה שלו בדרך? היא עלולה למות או להפצע ואם יש בה מום אסור להקריבה כקורבן במקדש.. ולכן אולי כאן ממש כאן ברחוב הזה מכרו גם קורבנות..
וכדי שכל אחד יוכל לקנות – היה כאן בפינה (להצביע על אחת החנויות) change משנה כספים.
כי המטבע, השקל שאתה מביא מבאר שבע והשקל שאתה מביא מרמת הגולן הם לא בהכרח אותם מטבעות ולכן צריך להחליף את הכסף. את השווי שלו כדי שעולי הרגל יוכלו לקנות כאן כל אשר יצטרכו ויחפצו..
וכל שכן כל עולה רגל צריך לתרום מחצית השקל לתפקוד ותפעול המקדש והמרת הכספים התבצעה כאן..
תנסו לדמיין את הקולות שהיו שומעים ברחוב הזה.. קולות של עולי רגל. קולות של בהמות, קולות של אנשים שעברו ברחוב הזה לפני הרבה מאוד שנים..
אז איך מכאן היו עולים לבית המקדש? קשת רובינסון..(הסבר קצר)
ולפני שהיו  עולים לבית המקדש היו צריכים לעשות עוד דבר אחד וזה – לטבול במקווה, להטהר.
נמצאו כאן יותר מ50 מקוואות טהרה בהם היו טובלים עולי הרגלים.
תארו לכם שיש לכם חתונה, ארוע חשוב או מפגש עם מישהו מכובד.. צריך להתלבש ולהתארגן בהתאם וכך גם עולי הרגל.. אז בואו נהיה ממש כמוהם ונלך למקווה, נטהר וכך נוכל להמשיך ולעלות למעלה למקדש...
(עושים סיבוב קצרצר למקווה הניצב מאחורה..) אפשר לראות ממש כאן מקווה חצוב בסלע..
יש לו 2 גרמי מדרגות. למה צריך 2 גרמי מדרגות? 1 לא מספיק?
בגלל שהתהלכו כאן הרבה מאוד עולי רגלים כולם צריכים לטבול לפני שעולים למקדש ולכן בגרם מדרגות אחד היו נכנסים טמאים, טובלים במי המקווה למטה ויוצאים בגרם המדרגות השני שהם טהורים
ונקיים.( אפשר לתת לכמה ילדים לרדת במדרגות, להכנס למקווה ולעלות בחזרה)
אחרי שהיו יוצאים מהמקווה ואחרי ששערות הראש כבר הספיקו להתייבש.. איך היו יודעים להבדיל מי טמא ומי טהור? בד"כ כל מי שהיה יוצא טהור מהמקווה היה לובש בגדי חג, היה לובש לבן וכך ידעו שהוא יכול לעלות לבית המקדש..
במיוחד בחג הזה, חג הסוכות הרבה מאוד אנשים היו עולים לרגל.. הייתה כאן בירושלים צפיפות גדולה אך מעולם לא אמר אדם בירושלים "צר לי המקום" כולם שמחים להיות כאן ולפגוש את כולם.
את הדודים, החברים ושאר העם וכמובן להכיר אנשים חדשים..
אז ראינו שמכאן מהפינה הזו המערבית היה מחלף, גרם מדרגות ופתח שהוביל לבית המקדש
אבל בגלל שיש כאן כל כך הרבה אנשים אז יש לנו עוד כמה אופציות שאולי דרכם נוכל גם לעלות לבית המקדש..מהצד הדרומי..
 
 
שערי חולדה:
מקודם היינו בצד המערבי, בכותל המערבי של הר הבית ועכשיו אנחנו בצד הדרומי..
גם מכאן היו עולים לבית המקדש. אתם יכולים לראות את גרם המדרגות, את המעלות בהם היו עולים לבית המקדש.. גם המדרגות כאן היו מיוחדות מדרגה אחת צרה ומדרגה אחת רחבה אחת צרה ושוב אחת רחבה..למה זה נבנה בצורה כזו? (אפשר לתת לילדים לרוץ בזהירות את גרם המדרגות הזה עד למעלה וחזרה למטה ולשאול איך היה – כיף, קשה וכו'..)ולהסביר להם שהמדרגות נבנו בצורה כזו כי עולי הרגל שלנו עלו לכאן עם בהמות. לנו יש 2 רגלים. כמה רגלים יש לפר? 4 רגליים ולכן לקורבן שעולה איתנו קשה יותר לטפס במדרגות ושיש מדרגה אחת צרה ואחת רחבה זה הרבה יותר נוח ואפשרי.. סיבה נוספת שאדם שמגיע לכאן אחרי מסע ארוך ומייגע הוא צריך לחשוב קצת לפני המקום שאליו הוא בא לילך,
אל בית האלוקים ולכן ההליכה בצורה הזו גורמת לו ליראת כבוד ונינוחות לפני ההגעה לבית האלוקים.
זוכרים את השערים הסתומים? הסגורים? שערי חולדה.. אלו  שלושה שערים שדרכם היו עולים לבית המקדש הם קרויים על שם חולדה הנביאה שקבורה קרוב לכאן וגם כי העולים היו נכנסים בשערים כמו חולדות כי לאחר שהיו עוברים את השערים היו ממשיכים לגרם מדרגות נוסף.."מעלין בקודש בירושלים".
אז מכאן היו נכנסים למקדש.. אבל איך היו יוצאים ממנו? אולי היו בוודאי רבים שהיו רוצים להשאר אבל צריך לתת לכולם להנות ולחוות מהחוויה הטובה של בית המקדש בחג.  ולכן כאן לכוון טיפה שמאלה..רואים חצי שער? טיפלה מעליו איפה שיש שיח יש מעין משקוף כזה ושם היו שערים שנקראו שערים כפולים שדרכם היו יוצאים מהמקדש חוץ מ3 אנשים שהם היו נכנסים משם ויוצאים בצד השני. תארו לכם מצב שכולם מכוונים לצד מסויים כמו בנסיעה למכונית ופתאום באה מכונית מהכיוון השני, נגד כיוון התנועה ובעצם עומדת להתנגש בכם .. יכולה להיווצר כאן ח"ו תאונה. בד"כ אומרים לאותו אדם השתגעת? אתה לא רואה לאן אתה נוסע? היי חבר התבלבלת בכיוון.. אבל במקדש היה קורה דבר אחר – במשנה במסכת מידות כתוב ש3 אנשים היו נכנסים בכיוון היציאה ואלו הם: האבל – מישהו שנפטר לו קרוב משפחה. היו שואלין אותו "מה לך
מקיף שמאל"?מה יש שאתה הולך נגד כיוון התנועה? היה משיב להם: " אבל אני" והיו מנחמים אותו ואומרים לו "השוכן בבית זה ינחמך.. וגם מישהו שמנודה מהחברה וגם מישהו שאבדה לו אבדה. למשל העז שלו הלכה לאיבוד אז אותו אדם לא ירוץ לשערי הכניסה למקדש ויתחיל לשאול אנשים "הי חבר'ה חבר'ה ראיתם את העז שלי" האנשים האלה רק עכשיו הגיעו לירושלים, אתה לא יכול להרוס להם את החוויה שנכנסים לבית המקדש.. בכל זאת הם התכוננו להגיע לכאן הרבה מאוד זמן ולכן אם אתה מחפש את העז שלך המרכז להשבת אבידות הכי טוב שיכול להיות זה ביציאה מהמקדש..וככה אפשר באמת לראות ש"כל ישראל הם ערבין זה לזה"
(3 פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה'..)
 
 
1370 מילים

04-12-2019

ארמון המלך בעיר דוד

 
 
ארמון המלך בעיר דוד :
תסתכלו למעלה על התקרה שלנו כי זו הייתה הרצפה שעליה דרכו אנשים לפני 10 שנים (שנולדת..) אז מה קורה כאן..? מגיעים לכאן ארכיאולוגים. מה זה ארכיאולוג? ארכיאולוג זה אדם שרוצה לדעת מה קרה כאן לפני הרבה שנים ולכן הוא חופר באדמה כדי למצוא דברים או חפצים שיעזרו לו להבין מיהם האנשים שחיו כאן לפני הרבה מאוד שנים.
אז לכאן מגיעה ארכיאולוגית, שקוראים לה ד"ר אילת מזר. אילת מזר. היא נצר לשושלת ארכיאולוגים והיא ספגה וינקה את הארכיאולוגיה בבית שלה. סבא שלה פרופ' בנימין מזר ודוד שלה עמיחי מזר וכך היא מחליטה שהיא חופרת כאן כי היא בטוחה שכאן. באזור היחסית גבוהה של העיר היא תמצא את הארמון של דוד המלך. היא מוצאת כאן רוחב קיר עבה מאוד. כ6.5 מטר רוחב קיר. מה העובי קיר שלכם בבית? רוחב קיר כזה גדול מראה לנו שיש כאן אולי חומה, אולי מבצר ואולי גם ארמון.
וכאן במורדות עוד לפני שאילת מגיעה לכאן נמצאה כאן אבן מיוחדת. האבן הזו..                        (שחזור מגבס.. האמיתי במוזיאון ישראל) הסתכלו עליה. מוכרת לכם מאיפשהו?                                        רמז: באחד מהמטבעות שיש לנו בכיס..
חמישה שקלים (חמסה אלקום) שאלתם את עצמכם מה זה הדבר הזה? בד"כ לא. למה לא? כי מה אכפת לי מה מצוייר על המטבע כסף שלי העיקר שיש לי כסף ביד.. אבל את אילת מזר זה מעניין והיא מתחילה לתארך את הדבר הזה. בעצם לראות אולי זה נמצא בעוד מקומות בארץ או בעולם ולהבין לאיזה תקופה זה שייך. מאיפה זה נראה לכם מגיע לכאן? אז האמת שהיא נמצאה בכמה מקומות בארץ ובעיקר בצפון הארץ וכמוהה נמצאו הרבה בצור. צור – לבנון של היום. כל הכותרות הללו שהם כותרות פיניקיות, פיניקים היו עם שישב בצפון הארץ..הכותרות האלה נמצאו בארמונות ובמבנים ממלכתים ששימשו לעמודי בסיס למבנים ממש כמו הברזלים שאנו רואים כאן. תומכים את המבנה שעליו אנו עומדים.                                                                                                                                              ואם קשה לכם לדמיין סתכלו על התמונה (מתודה).                                                                                        והם מתוארכים לתקופת בית המקדש הראשון (לפני 3000שנה). אילת מזר עושה 1+1+1 ואין לה ספק שהמבנה הזה קשור לדוד המלך.. וכדי לאמת את מסקנתה היא הולכת להיסטוריון, העיתון הכי טוב שיש שיתאר לנו מה קרה כאן לפני הרבה מאוד שנים וזה ספר ה.. תנ"ך. היא פותחת את ספר התנ"ך ומתחילה לדפדף ולעלעל לדפדף ולעלעל עד שהיד שלה נעצרת בספר שמואל ב פרק ה' והיא מתחילה לקרוא:  "וישלח חירם מלך צור מלאכים לדוד חרשי עץ וחרשי אבן.. ויבנו בית לדוד".. רגע רגע רגע חירם מלך צור – לבנון של היום שלח מלאכים –כלומר אנשים שליחים לדוד שהם מקצוענים בעיצוב עץ ואבן שיבנו לו בית והרי ידוע לנו שהפיניקים באים מצור ועל כן אילת מזר אומרת "מה שמצאתי כאן, הקירות האלה הם הקירות של דוד המלך של הארמון שלו".                                                                                     אתם רואים ארמון? כי אני לא רואה.. אבל הרי ברור כי אם זה היה מלפני 3000 שנה בואו ננסה להפעיל קצת את הדמיון ותנסו להלביש על היסודות שראינו עמודים ותגדילו את הקירות שיהיו גדולים ועצומים, תלבישו וילונות מקטיפה, תפרסו פה שטיחים, תוסיפו רהיטם מכובדים תפתחו חלונות, תוסיפו משרתים ושרים ותקבלו ככל הנראה את ארמון דוד המלך.                                                                                                               
 
*לילדים גדולים ובוגרים יותר -  בתוך הארמון נמצאת מיכל בת שאול אחת מנשות דוד ומשקיפה על הנוף הניצב מחלון ביתה ורואה  ממש כאן למטה בקדרון את דוד מעלה את ארון ה' לירושלים. ודוד, כך מתאר לנו התנ"ך מפזז ומכרכר לפני ארון ה'. בעצם דוד כל כך שמח בהבאת ארון ה' לכאן, לירושלים מיכל החלה מצחקת ומי ביננו שמכיר את המערכון של הגשש "למה צחקה מיכל לדוד למה צחקה מיכל?" מיכל צחקה או יותר נכון בזה לדוד על שהוא מתנהג בעליזות יתר, שהרי כל כך שמח והתרגש בהבאת ארון ה' לעירו. "שישו ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה". וכאשר דוד נכנס לארמון אומרת לו מיכל "דוד? מה קורה דוד? אתה כאחד הריקים? איך אתה מתנהג? ככה יאה למלך ישראל להתנהג? אני מיכל בת שאול, בת של מלך. גדלתי כל חיי בארמון, אני יודעת מה זה נימוסין.. התחתנתי איתך מלך ישראל וככה אתה מתנהג?תארו לכם את רה"מ שלנו או אדם חשוב בחברה מתנהג בהתנהגות שלא מתאימה לו, ילבש לבוש שלא הולם אותו זה וודאי יראה לנו מוזר וגם קצת מצחיק. אז למה דוד עושה זאת? כי דוד מבין שהוא מלך אבל הוא מלך בשר ודם וארון ה' זה משהו שלמעלה ממנו משהו יותר גדול ממנו ולכן כשדוד מביאו לירושלים תחילה הוא ישכן את ארון ה' בתוך היריעה, בתוך אוהל. ואז יאמר: ואנוכי דוד, לי יש בית? ולמלך עליון, בורא עולם לא יהיה בית וכך דוד ירצה להקים בית לה'. וכך בתקופה של שלמה, הבן של דוד יוקם בית לה' על הר המוריה. אומרים שכדי להכיר אדם מקרוב צריך ממש לדפוק על קירות ביתו וכך ניתן לראות מיהו ומיקום הבית הזה מראה לנו קצת ממעלותיו של דוד. מצד אחד מלך, מצביא, איש צבא מקנה בטחון לעמו
ומצד שני איש אשר רוח בו, משורר – כותב את ספר תהילים. (כנראה לא סתם הוא ממקם את עירו כאן בין שבט יהודה לבנימין. כל שבט יש תכונה שאפיינה אותו שבט יהודה – ניכר בכוח, האריה ולעומתו שבט בנימין – "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח" עולם השכינה, עולם הרוח שוכן אצל שבט בנימין.) מצד אחד כוח מצד שני רוח והחיבור ביניהם הופכים את העיר של דוד להיות עיר מושלמת.                                            
ולפני שנמשיך בסיור נחזיק ביד אחת עט חפירה הארכיאולוגיה בשטח וביד השנייה נחזיק את ספר התנ"ך ונכיר ולו במעט את הרוח שבחומר.. האבנים מספרות..                                                                      אז אם דיברנו על דוד המלך, מי הם האנשים שחיים כאן? מה עיסוקם? איזה אנשים הם? בואו אחריי..
 
*לילדים קטנים עד כיתה ד' – סיפור המלך והמפתח. (זאת בתאטרליות גמורה ולהציג בשטח את השטח.. "ממש כאן(להצביע) התהלך המלך..ירד במדרגות ו..")
 
היה רעש, באלגן מהומה בארמון. המלך הלך מצד לצד ולא ידע מה לעשות. כל המשרתים שלו הלכו אחריו בבהלה. אף אחד לא הבין 'מה קרה למלך'?? המלך ביאושו החל לצעוק: ''המפתח, המפתח''. בבת אחת כולם השתתקו. כל באי הארמון הכירו את גודלו ופארו. עם זאת כולם ידעו שמתחת לכל זה, בקומת המרתף, היה חדר אחד קטן. רק למלך היה מפתח לאותו החדר, אולם כולם ידעו שמדי ערב היה המלך יורד לחדרו ונועל אחריו את הדלת. מה היה בחדר- אף אחד לא ידע. אולם כולם ידעו שהמלך יצטרך את המפתח לפני רדת החשיכה. מיד החלו לצאת כרוזים ברחבי הארמון והממלכה, המבטיחים פרס למוצא המפתח.
הולך לו מושיקו, משרת ותיק מבאי הארמון, ושומע על כל המהומה, רגע לאחר שהחליט שאין לו כוח להתאמץ לחינם, הבחין בחפץ מנצנץ על הרצפה. התכופף וראה שהוא אוחז במפתח. התכוון מושיקו ללכת למלך, להודיעו שהמפתח נמצא, ואז חשב לעצמו: ''רגע אחד. אף אחד בממלכה לא יודע מה נמצא באותו החדר. עכשיו אני יכול לדעת'' ובין רגע, הסתכל ימינה ושמאלה, שאף אחד לא מבחין בו, וירד לקומת המרתף. בשקט בשקט הכניס מושיקו את המפתח לתוך המנעול, וסובב את הציר, ואז הרגיש יד על הכתף שלו. הסתובב, וראה את המלך. עיניו חדרו לעיניו. ליבו של מושיקו צנח. ''מה אעשה. מאיפה אפרנס כעט את אשתי וילדי הקטנים'' חשב לעצמו, ואז, כמתוך חלום, שמע את המלך אומר לו: ''הגעת עד לכאן, בוא ותראה מה מכיל החדר שלי''.
נעצור את הסיפור ונשאל את הקבוצה: מה אתם חושבים שמכיל החדר הסודי של נמלך?
נאסוף את התשובות, ונמשיך בסיפור.
נכנס מושיקו לחדר, כשהמלך מביט בו מאחור. וראה שהחדר לא גדול, ומכיל שולחן וכיסא פשוטים מאוד. על השולחן היה כלי נגינה, ועל הכיסא היה תיק. הרים מושיקו אל המלך עיניים שואלות. ''תפתח את התיק'' אמר לו המלך. בזהירות פתח מושיקו את התיק. עיניו הבחינו בבגדים בלים. כמעט סמרטוטים. ''אני לא מבין'' העיז סוף סוף להגיד למלך''
''תדע לך'' החל לספר לו המלך ''שאני לא נולדתי מלך. בעודי נער הייתי הקטן בין האחים ונאלצתי לעשות את כל העבודות הקשות, וביניהם גם רעיית צאן.
 
שטח g:
"אילו הייתם יכולים, הייתם רוצים לחזור אחורה בזמן אל תקופה מסויימת מההיסטוריה?"                                   
אתם רואים את כל הים אבנים האלה? כל זה היו בתים של אנשים שגרו כאן פעם. קשה לכם לראות בתים? תסתכלו אחורה לסילוואן תעתיקו את הבתים, תעבירו אותם לכאן זה הבתים שיש לנו לפני הרבה מאוד שנים. הם נהרסו כי עברו הרבה מאוד שנים אבל נשאר לנו כאן ים, ים של אבנים. אם ניקח את המילה אבן ונפרק אותה ל2 מילים מה נקבל?
אבן..אב – בן. אב ובן אב ובן אב ובן זה בעצם המשכיות שורשיות, דורות..
ואנחנו דורכים כאן היום במקום שבו דרכו המנהיגים שלנו. המלכים שלנו. דוד, שלמה, חזקיהו והנביאים שלנו.. בעצם המקום הזה הוא חשוב מאוד כי רוב ספר התנ"ך התרחש כאן במקום הזה.
ואנחנו כהמשך לספר התנ"ך זוכים ללכת כאן היום על אדמה שדרכו בה אבות אבותינו..
 
 
אחד מהדברים היותר מיוחדים שמוצאים ממש כאן בעיר דוד זה ממצא קטן אבל בעצם כ"כ גדול מלפני הרבה מאוד שנים. מוצאים כאן 51 בולות, בולה- מישהו מכיר?מישהו שמע? מה זה מזכיר לנו?גולה. זה באמת בגודל של גולה וזה גם מזכיר לנו בול. אותו אנחנו מדביקים על מכתב. הבולה זה כמו הבול שאנו מדביקים היום על מכתב רק לפני הרבה מאוד שנים.. (אפשר להראות להם מכתב של היום ומכתב מפעם)
הבולה היא מעין טביעת חותם שהייתה עשויה מחימר. מה קורה לחימר בחום? הוא מתקשה וכך מגן על המכתב שמא יקראו בו זרים.
נניח שאתם מלכים מלכה ויועצים.
בעצם לכל אחד מכם יש תפקיד בממלכה.ולכל מישהו חשוב או בעל תפקיד חשוב יש חותם מזה חותם? מעין טבעת כזו הנושאת את שמו. וברגע ש.. מה שמך? מאיה. מאיה היא מלכה. ברגע שמאיה תרצה לשלוח מכתב השומר שלה יביא לה חתיכת חימר והיא תחתום אותו בטבעתה כך שיהיה לנו טביעת חותם וכך תוכל לסגור את המכתב שהיא מעוניינת לשלוח לאחד מיועציה.. ואם האדון שאליו נשלח המכתב יהיה פתוח. אז הוא ידע שמישהו קרא לו במכתב וזה חמור מאוד.. אוי ואבוי לאותו אדם שקרא במכתב הסודי ששלחה מאיה המלכה. אז הבולה זה גם מנגנון אבטחה שלא יגעו במכתב. רק הבעלים שאליהם מיועד המכתב.                                                                                                                                                  בגלל כמות הבולות שמוצאים כאן שמספרם 51 לשער שכנראה כאן מה היה? איפה יש הרבה בולים? נכון! בדואר ישראל! והארכיאולוג שחופר כאן שקראו לו יגאל. יגאל שילה מסתכל על הבולות שנשארו.. המכתבים מזמן לא נשמרו אבל הבולות כן.בחום הם מתקשות ולא מתקלות, נאכלות..
מסתכל יגאל על אחת מהבולות ורואה שכתוב על הבולה בכתב עברי. מי השנה בכיתה א'? מי יודע לקרוא? אתה יכול בבקשה לקרוא לנו מה שכתוב כאן בבולה?(לקחת ילד אמיץ, מתנדב מהקהל..וכמובן להביא בולה.הכי טובה בעיניי זו זו מהחנות מזכרות..:)וזה גם ממש ממחיש כי הם מעבירים בין כולם) הרבה פעמים הם לא מצליחים לקרוא..יש לך אח גדול שאולי יעזור לך? מי עוד רוצה לנסות? הורים? אז מה שכתוב בבולה כתוב בכתב עברי. כתב עברי עתיק ולכן לא הצלחנו לקרוא מה שכתוב.. אבל אל דאגה חברים בשביל זה יש לנו ארכיאולוגים וחכמולוגים מביני עניין שיתרגמו  ויגידו לנו מה כתוב על הבולות בשפה שאנו מדברים בה היום. על הבולה שיגאל הארכיאולוג מחזיק נמצא שם תגידו לי אם שמעתם עליו
"גמריהו בן שפן" אתם מכירים גמריהו בן שפן? מי זה גמריהו בן שפן? איזה שמות היה להם פעם.. שפן, עכבור,עכבר..מצחיק! (קצת תיאטרלי אבל מאוד נקלט אצל צעירים..)
יגאל שילה מחפש את השם הזה מחפש מחפש בשום ספר טלפונים לא נכתב השם הזה וגם לא בשום מקום. שם בהחלט נדיר. חושב וחושב יגאל ואז אומר לעצמו אני ממש כמו חברתי אילת מהארמון ילך לספר, העיתון הכי טוב של לפני הרבה מאוד שנים.. שמספר מה קרה כאן פעם ואולי שם אני ימצא רמז לאיש הזה.. והוא פותח את ספר התנ"ך מעלעל ומדפדף מעלעל ומדפדף והוא לא מאמין למראה עיניו. היד שלו נעצרת בספר ירמיהו שהיה נביא שחי לא רחוק מירושלים ובספר שלו כתוב שגמריהו בן שפן הוא סופר בלשכת הסופרים של המלך. בעצם כאן לא היה דואר ישראל אלא לשכת הסופרים. איפה שנמצאים האנשים החשובים, הקרובים של המלך ממש כאן. זה אזור שכנראה היה קריית השלטון, כנסת ישראל של היום וכל זה נעשה ע"י טביעת חותם קטנה אבל כ"כ גדולה מלפני למעלה מ2600 שנה. הרבה הרבה שנים והיא מוסרת לנו ד"ש מהעבר..נשארו עקבות מהעבר.. זהו המקום שדרכו בו המלכים שלנו, הנביאים שלנו, המנהיגים שלנו וגם עולי רגלים לפני הרבה מאוד שנים שהיו עולים לכאן לבית המקדש שבירושלים ואנחנו עכשיו נלך בעקבותם..
 
 
 
1901 מילים
 
 
 
 
 
 
 
 
 

04-12-2019
רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש בירושלים?
אל תסתבכו! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת הצעות מחיר בדוא"ל
1232
אירועים
80
סיורים
25
שנות נסיון
21
אנשי צוות
5000
לקוחות
תודה על פניתכם
ההודעה התקבלה במערכת,
אחזור אליכם בקרוב.
המקומות הכי יפים
אנו מזמינים אתכם לסיור שיחמם לכם את הלב וישאיר לכם טעם מיוחד שלא עובר לעולם בירושלים המדהימה
מדריכים מקצועיים
אנחנו חיים ונושמים את ירושלים, ועושים זאת במקצועיות, יצירתיות ועם הרבה אהבה.
25 שנות נסיון
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.
מרכז מבקרים
ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים מציעים לכם טיולים וסיורים בירושלים וסביבותיה.
חוויה בלתי נשכחת
אנחנו נבנה עבורכם טיול גיבוש, סיור משפחתי בניחוח ירושלמי ועם מקצועיות וניסיון של למעלה מעשרים שנות פעילות.